חואקין רודריגו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חואקין רודריגו (Joaquín Rodrigo) (22 בנובמבר 1901 - 6 ביולי 1999), היה מלחין ופסנתרן ספרדי.
יצירתו המפורסמת ביותר היא קונצ'רטו דה ארנחואז (Concierto de Aranjuez) - קונצ'רטו לגיטרה קלאסית ותזמורת. הפרק השני ביצירה, האדג'ו (Adagio) הוא המפורסם מבין שלשת פרקי היצירה ואף זכה לביצוע של גדול נגני הג'אז מיילס דייויס.
רוגריגו נולד בסאגונטו והתעוור בגיל שלוש כתוצאה ממחלת אסכרה. הוא התחיל ללמוד מוזיקה בולנסיה והמשיך בפאריז, אצל פול דיקא. אחרי תקופה קצרה בספרד, חזר לפאריז ללמוד מוזיקולוגיה.
היצירה Cinco Piezas Infantiles זיכתה את רודריגו בפרס הלאומי של ספרד לתזמורת בשנת 1925.
ב-19 בינואר 1933 נשא לאישה את ויקטוריה קמחי, פסנתרנית ממוצא יהודי-תורכי.
את יצירתו המפורסמת ביותר, הקונסיירטו דה אראנחואז, כתב בפאריז בשנת 1939. זהו קונצ'רטו לגיטרה קלאסית ותזמורת. הפרק השני האיטי הוא אחד המוכרים ביותר במוזיקה הקלאסית של המאה ה-20, ונגינת הגיטרה משתלבת בו הדדית עם קרן אנגלית.
הצלחת היצירה הזו הביאה עמה הזמנות מכמה וכמה סולנים ידועי שם, ביניהם החלילן ג'יימס גולוויי והצ'לן ג'וליאן לויד ובר. ה"קונסיירטו אנדאלוז" שלו, לארבע גיטרות ותזמורת, נכתב לפי הזמנתו של סלדוניו רומרו לביצוע על ידו עם שלושת בניו.
בתו של רודריגו, ססיליה, נולדה ב-27 בינואר, 1941. מאז 1947 כיהן כפרופסור לתולדות המוזיקה בחוג על שם מנואל דה פאיה, בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת קומפלוטנס במדריד.
בשנת 1991 העניק המלך חואן קרלוס לרודריגו את תואר האצולה "מרקיז גני ארנחואז". הוא זכה בפרס היוקרתי "נסיך אסטוריאס" בשנת 1996 (המקבילה הספרדית לפרס נובל). ממשלת צרפת העניקה לו בשנת 1998 את תואר "אביר מססדר האמנויות והספרות".
רודריגו מת בשנת 1999 במדריד. הוא ואשתו ויקטוריה נטמנו בבית הקברות בארנחואז.
[עריכה] יצירות
-
- קונסיירטו אן מודו גאלאנטה (1949)
- קונסיירטו קומו און דיברטימנטו (1978 - 1981)
- לחליל ותזמורת:
-
- קונסיירטו פסטורל (1978)
- לגיטרה:
-
- אינווקאסיון יי דאנסה (1961)
- אלגיה לגיטרה (1971)
- לגיטרה ותזמורת:
-
- קונסיירטו דה ארנחואז (1939)
- קונסיירטו אנדאלוז (1967 - 4 גיטרות)
- קונסיירטו לפייאסטה (1982)
- פנטזיה לבן אצילים (1954)
- קונסיירטו הרואיקו (1942 - פרס מוזיקה לאומית)
- קונסיירטו מדריגל (1968 - 2 גיטרות)
- לנבל ותזמורת:
-
- קונסיירטו סרנאטה (1954)
- לפסנתר ותזמורת:
-
- חוגלארז (1923 - 2 פסנתרים; היצירה הראשונה לביצוע לפני קהל, 1924, התזמורת הסימפונית של ולנסיה)
- קונסיירטו הרואיקו (1943)
- לכינור ותזמורת:
-
- קונסיירטו דה אסטיו (1944)
