ז'ורז' ברסנס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ז'ורז' שארל ברסנס (Georges-Charles Brassens)‏ (22 באוקטובר 1921 - 29 באוקטובר 1981), משורר, וזמר שאנסון צרפתי.

ברסנס נולד בעיר סט (Sète) שבדרום צרפת לאלוירה וז'אן-לואי. ברסנס, שנחשב לאחד המשוררים הפופולריים ביותר בצרפת, קנה את אהדת ההמונים בזכות סגנון שיריו הפשוט והישיר אך יחד עם זאת אלגנטי ומגוון.

ברסנס התחיל את הקריירה בשנות ה-40. שיריו מתפרשים על קשת של נושאים. מידידות ואהבה ועד מוות וזנות. בשיריו מובעת ביקורת חברתית נוקבת וברבים מהם מוצבת מראה מול החברה, גם אם אינם כוללים מילות תוכחה מפורשות. בשירים אחרים מציב ברסנס מול הקהל את עובדות החיים המשמעותיות ביותר, כגון מוות ובגידה, וקובע שעל אף שאירועים מסוימים הם חשובים ביותר לפרט, הרי שעל החברה בכללותה ואף על הסביבה הקרובה הם אינם מותירים רושם.

בשיריו הרבה ברסנס להדגיש את האדישות של החברה כלפי סבל ואי צדק והתייחס רבות לסטנדרטים הכפולים הנהוגים בה. הוא הופיע מחוץ לצרפת אך לעיתים נדירות וזכורה במיוחד הופעתו בלונדון בשנת 1973.

סיגנון שירתו בפני קהל מאופיין בהופעה נקייה של זמר עם גיטרה, כאשר הדגש העיקרי ניתן למילים. לחניו מונוטוניים (חד-גווניים), מעין דיקלום, ומובילים את המאזין לשורה התחתונה של המסר מבלי שהלחן מסגיר את העובדה שהשורה התחתונה מתקרבת. צורת הלחנה זו תורמת להבנת תחושת האפסיות של הסבל מול שגרת העולם.

ברסנס נפטר ב-29 באוקטובר 1981 מסיבוכים של סרטן המעי.

רבים משיריו של ברסנס תורגמו לשפה העברית. בשנת 1969 ובשנת 1974 הקליט יוסי בנאי שני תקליטים משיריו של ברסנס בעברית.