ז'אק ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ז'אק ליפשיץ ורעייתו ברטה, צייר אמדאו מודליאני, 1916.

ז'אק ליפשיץ (22 באוגוסט 1891 - 16 במאי 1973) פסל יהודי ליטאי.

ז'אק ליפשיץ נולד בשם חיים יעקב ליפשיץ בעיירה בליטא. הוא למד בבית הספר בביאליסטוק והמשיך ללימודי הנדסה בוילנה. בשנת 1909 ליפשיץ עבר לפריז, שינה את שמו הפרטי לז'אק והחל בלימודי אמנות.

בין השנים 1912 - 1913 שירת בצבא הרוסי. לאחר שהשתחרר משירותו שב לפריז והחל להתעניין בזרם הקוביסטי, הצטרף לקבוצה אמנותית שבה נכלל גם פיקאסו והתיידד עם האמן אמדאו מודליאני. כמו כן, בתקופה זו הוא החל להתעניין בפיסול עץ אפריקאי.

בשנת 1941, לאחר כיבוש צרפת על-ידי הגרמנים, נמלט ליפשיץ לארצות הברית, תוך שהוא זונח מאחוריו רבות מעבודותיו הגמורות והלא גמורות. ליפשיץ השתקע בניו יורק, שם חי כמעט עד סוף חייו. הוא נפטר בקפרי שבאיטליה ונטמן בירושלים.

[עריכה] יצירותיו

יצירותיו של לפשיץ מתחלקות לשלוש תקופות:

התקופה הקוביסטית הקלאסית, שהחלה ב-1914. בתקופה זו נראתה בעבודתו ההשפעה הרבה של הזרם הקוביסטי ובמהלכה יצר בעיקר פסלים מגושי אבן גדולים בצורות גאומטריות פשוטות ושימוש בנושאים כגון נגנים ואנשים רוחצים.
תקופת הפיסול השקוף, החל משנות ה-20 של המאה ה-20. הפיסול השקוף היה סגנון שליפשיץ פיתח בעצמו, סגנון בו היצירות מאופיינות בצורות חלל ריק התחומות בחוטי ארד.
התקופה המאוחרת, משנת 1933 והלאה. בתקופה זו יצירותיו שאבו את השראתם ממקורות מיתולוגיים ומקראיים וכן מנושאים דתיים ופילוסופים כגון אהבה, רוע ומחלוקת. ביצירות אלו ניסה ליפשיץ לבטא את יחסי הגומלין בין מוצק וחלל ולהציג תנועה דוממת, תוך כדי שהוא מתרחק מהקוביזם ומתקרב לסגנון הפיסול האקספרסיוניסטי.

[עריכה] רשימה פסלים חלקית

"אדם עם גיטרה" – (1917)
"יעקב נאבק עם המלאך"
"שמחת החיים" – (1927)
"נס"
"אם וילד מס' 2" – (1941 - 1945)
"הולדת המוזות" – (1944 - 1950)
"פרומתאוס והנשר"
"עץ חיים" (נמצא בגן בית החולים הדסה הר הצופים, נוצק בברונזה לאחר מותו של ליפשיץ, על-פי רישומים שהותיר).