זירוגרפיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

זירוגרפיה (צילום חשמלי) הוא כינוי לטכנולוגייה המאפשרת העתקה של תוכן מסמכים ותמונות. פטנט ראשון עליה נרשם בשנת 1937, על ידי צ'סטר קרלסון, ושימוש מסחרי בה החל בשנת 1950, עם יציאת מכונות הצילום הראשונות לשוק. טכנולוגייה זו משמשת במכונות צילום, וטכנולוגייה כמעט זהה משמשת גם במדפסות לייזר.

[עריכה] העקרונות על בסיסם עובד התהליך

מאחורי התהליך עומדים שני חוקים בסיסיים:

פוטו-מוליכות - חומרים מסוימים משנים את תכונותיהם החשמליות על ידי חשיפה לאור.
משיכה חשמלית - מטענים חשמליים מנוגדים מושכים זה את זה.

[עריכה] שלבי התהליך

^{לפירוט מלא על שלבי התהליך במכונת צילום או מדפסת לייזר, ראו בערכים המתאימים.}

אור חזק מאיר על הדף שאת תוכנו אנחנו רוצים לצלם. האור עובר דרך הדף בקטעים הריקים, אך נחסם באזורים הכתובים.
האור מגיע למשטח בעל תכונת פוטו-מוליכות, שנטען מראש במטען שלילי. האור, שחדר רק דרך המקומות הריקים בדף, משנה את המטענים החשמליים כך שאלה שהוארו הופכים לחיוביים, אך אלה שלא - נשארים שליליים. כתוצאה מכך נוצרת על משטח זה מעין צורה זהה והפוכה לזו שעל דף הנייר, העשויה ממטענים חשמליים.
אבקה מיוחדת (טונר) מפוזרת על משטח זה. מכיוון שמטענים מנוגדים מושכים זה את זה, הטונר נמשך רק לאזורים הטעונים בצורה חיובית ובכך יוצר על המשטח את התמונה הרצויה.
בשלב אחרון מוצמד דף נוסף למשטח זה, ועליו נוצרת התמונה הרצוייה. באמצעות חום ולחץ מקובע הטונר לדף.