זיפרגליים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

זיפרגליים
זיפרגליים ממינים שונים
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	פרוקי רגליים
תת־מערכה:	סרטנאים
מחלקה:	Maxillopoda
תת־מחלקה:	זיפרגליים
שם מדעי
Cirripedia

זיפרגליים (שם מדעי: Cirripedia; גם: בלוטי ים) הם תת-מערכה הכוללת כ-1,200 מינים של סרטנים קטנים החיים בסביבת חוף הים בסלעים. צורתם של בלוטי הים כספלים קטנים, פתחם סגור בלוחיות, והם צמודים לסלע בקירבת פני המים וניראים כחלק ממנו.

[עריכה] מבנה הגוף

שיריונם של בלוטי הים עשוי לוחיות גיר, וכאשר גל ים מציף את בלוטי הים, נפתחות הלוחיות הסוגרות את הפתחים ומתוכם יוצאות רגליהם של הבלוטים, הניראות כחוטים עדינים. הרופא תומסון גילה לראשונה כי בלוטי הים הם זחלים סרטניים טיפוסיים, ובמהרה אישרו חוקרים אחרים את ממצאיו, ולא עוד, אלא שגילו כי אצל בלוטי ים בוגרים יש סימנים האופייניים של הסרטנים כגון רגליים שסועות. בלוטי הים מתיישבים לא רק על סלעים, צבי ים, ולוויתנים אלא גם על אוניות ומתקנים שליד חופי הים.

בלוטי הים ניזונים מחומר רקב זעיר ומפלנקטון שאותם הם מסננים ממי הים, ומכיוון שמי שניזון מדרך הסינון אינו חייב להיות נייד, בלוטי הים קבועים במקומם ואינם ניידים, אינם יכולים לברוח מטורפיו ולכן יעשה הכול כדי להתבצר. אחת מדרכיו להתבצר היא להצמיח קונכיה סידנית ולהתיישב במקומות ניידים, כמו אוניות וספינות.

קביעות המקום ודרך תזונתו גררו אחריו שינויים רבים במבנה גופו בהשוואה לסרטנים האחרים. בלוט הים מונח בתוך הקונכיה במצב הפוך, רגליו כלפי מעלה ועורפו כלפי מטה, ראש של ממש אין לו וגם עיניים לא, הבטן התנוונה אצלו וגם המחושים נעלמו בשלב מבוגר. שאר חלקי הגוף עטופים בקרום בשרני הקרוי "גלימה". לבלוט הים 6 זוגות רגליים שתפקידן תזונתי בלבד ועליהן שפע של זיפים צפופים והן (פרט לאיבר הזכרות) האיברים היחידים המושטים אל מחוץ לקונכיה. כשאר הסרטנים, בלוט הים מתנשל לעיתים קרובות.

הקונכיה דומה ללוע של הר געש, העשויה 6 לוחיות היקפיות הדבוקות חזק לתשתית. אצל סוג בלוטן ים אחד הלוחיות הן בערך שוות בגודלן ואצל בלוטון ים אחר אחת הלוחיות גדולה בהרבה מהשאר. בעוד שש הלוחיות קבועות במקומן הרי לוחיות ההסגר שבמרכז הן ניידות, והן יכולות להיפתח ולהיסגר באמצעות שרירים. גובה הקונכיה הוא פונקציה של בית הגידול. אותם המינים החיים באזור של מפץ גלים עז, הם בעלי קונכיה שטוחה שאינה מהווה התנגדות לגלים המחליקים עליה, לעומתם למינים החיים במים עמוקים או שקטים יש לרוב קונכיה גבוהה. לבלוטי ים צעירים קונכיה קטנה ובהירה, ואילו לבלוטי ים בוגרים קונכיה גדולה וקהה.

גופו של בלוט הים גדל כמו בסרטנים אחרים תוך כדי התנשלות. הקונכיה גדלה כך שהחלזונות מוסיפים כאשר הם גדלים סיבוב נוסף לקונכיתם,. לגבי גידול קונכיתו של בלוט הים אין אחדות דעות בין החוקרים: יש הסוברים כי בזמן הגדילה של הקונכיה ישנה המסה של השכבה הפנימית, ויחד עם זאת הוספת חומר מין החוצה. וישנם הסוברים כי הקונכיה גדלה מלמטה כלומר עם הגיל חומר הקונכיה מהבסיס נוסף וכל עולה הקונכיה כלפי מעלה.

בלוט ים ניזון מסינון פלנקטון וחומר רקב זעיר. ששת זוגות רגליו פועלות כרשת פלנקטון מעולה, הרגליים מוצאות החוצה מבעד ללוחיות הנפשקות על ידי לחץ נוזלי הגוף ומוחזרות על ידי שרירים. הרגלים נפשקות לצדדים ולאחר מכן מתקרבות ונסגרות הן מוצאות נגד זרם המים. על הרגליים של בלוט הים זיפים צפופים המסוגלים לסנן מהמים חלקיקים בגודל זעיר. אצל בלוטי הים שחיים גבוה על הסלע מהירות הרגליים גבוהה במיוחד מפני שעליהם למהר טרם יסוגו המים ולעיתים המינים הטבולים רוב הזמן במים איטיים יותר.

הנשימה ומחזור הדם אצל סרטנים מתבצע על ידי נשימה בזימים. אצל בלוט הים מתבצע חילוף הזגים לא בזימים אלא בעיקר ב"גלימה" ובמידה מסוימת מבעד לרגליים. תנועות הרגליים מכניסות פרט למזון גם מים עשירים בחמצן, ובנוסף מבצע הגוף כולו תנועות מעלה-מטה בתוך הקונכיה ותנועות אלה שואבות מים עשירי חמצן ומבעד לסדק צר בין לוחיות הסגר פולטות מים עשירי פחמן דו חמצני. לבלוטי הים הטבולים תמיד במים אין בעיות בנשימה, אך אלו שחשופים ממי הים עליהם לאצור מים מתחת ללוחיות הסגורות ארמטית ומידי פעם נפשקות הלוחיות ודרכו חודר חומר המתמוסס במים שבתוך בלוט הים. למינים אלו יש כנראה גם מידה מסוימת של נשימה אנאירובית. לבלוטי הים אין לב ואין צינורות דם, ונוזל הגוף מוזרם אצלם על ידי תנועות הגוף מעלה ומטה.

[עריכה] בזחל

בניגוד לחיי הקבע של הבוגר עובר הזחל במשך שבועיים-שלוש מסעות והרפתקאות. הוא מתחיל את חייו בתור NAUPLIUS והוא נבדל משאר NAUPLII בזוג קרניים בקידמת הגוף שמופנות לצדדים. הזחל מהווה אחוז ניכר של של הפלנקטון הימי, והוא מתנשל שש פעמים ותוך כדי כך פושט ולובש צורתו. השלב הבא הוא METANAUPLIUS, בו הוא ניזון מחומר רקב ומפלנקטון. על ידי נשל נוסף הוא נהפך לצורת הזחל האחרונה המכונה "צדפונית" שהוא שלב מעבר בין הזחל לבוגר. הוא מכונה כך כי יש לו זוג קשוות ויש לו עיניים מורכבות , עינית רשושה, זוגות רגליים ומחושים. מדי פעם הוא יורד על הסלעים ומחפש מקום התיישבות מתאים. בלוטי הים הבולטים מפרישים ARTHROPODIN שנספג בסלע. מתברר שהצדפונית יודע להבחין בין ה ARTHROPODIN של בני מינו לבין זה של מיני בלוטי ים אחרים. לאחר שהצדפונית מצא מקום מתאים בתוך מושבות הבלוטים, הוא ניתק תחילה לתשתית באמצעות כפתורי הצמדה, ולאחר מכן מופרש מן המחושים חומר הדומה בתכונותיו למלט, המדביק אותו קבוע למקום שבחר. אם יבוא גל ויפגע בזחל המתחיל להידבק בטרם התקשה הדבק יטולטל ממקומו ולא יוכל להידבק שנית. לאחר שנדבק עוברים על הצדפונית שינויים מכריעים:

• גופו מסתובב
• הקשוות נעלמות ותחתן מופיעה ה"גלימה" הבשרנית
• הראש והעיניים מתנוונים
• ה"גלימה " מפרישה עתה בהדרגה את הלוחיות של הקונכיות תוך פרק זמן מופיע בלוט ים מושלם וצעיר.

[עריכה] תנאי החיים

ישנם בלוטי ים החיים במים עמוקים על גבי בע"ח שונים, וישנם הנצמדים לכלי השייט השונים. הבלוטים המתיישבים על סלעי החוף הבולטים ממי הים, חיים בתנאים קיצוניים והם נתונים למפץ הגלים ונחשפים בשפל ובתנאי ים רגוע גם למשך זמן ארוך. מי הים מגיעים אליהם לרוב רק כמי התזה. בוצע ניסוי ובו הוכיחו כי במשך שלוש שנים הוכנסו בלוטי ים למי ים רק פעם בחודש למשך יום או יומיים והם החזיקו מעמד ללא בעיות, ולכן ניתן לומר כי בלוטים אלה חיים בתנאים שכמעט אף בע"ח אינו מסוגל להחזיק מעמד בהם. המוזר הוא שדווקא בלוטים אלו החיים בתנאים כה קיצוניים מופיעים בצפיפות בלתי רגילה. בנוסף למפץ הגלים ולחשיפה הממושכת הם מתמודדים בשינויים קיצוניים בטמפרטורת יובש ובגשמים על ידי סגירה ארמטית של לוחיות הסגר, לפני שהים נסוג.

בשפל, הם אוצרים מתחת ללוחיות כמות מים המאפשרת להם נשימה ומונעת התייבשות.

גם רבייתם של בלוטי הים היא יוצאת דופן בהשוואה לשאר הסרטנים. בלוט הים הוא הרמפרודיט כלומר זכר ונקבה כאחד, וזאת בשל היותו קבוע מקום. כל פרט מפרה את שכניו, מופרה על ידם. יש להם איבר זכרות המוצא מבין הלוחיות לתוך פרט שכן, הביצים המופרות נשארות בתוך חלל ה"גלימה" ושם הם מתפתחות עד להגיען לשלב ה-NAUPLIUS ומשתחררות מההורה ומצטרפות לפנקטון הימי. מתברר שלפני שהזחלים יכולים להשתחרר על ההורה להפריש חומר בקיעה ובלעדיו ישארו הזחלים בתוך עטיפת הביצים. ההורה מפריש את חומר הבקיעה רק כשבמי הים יש מזון בשפע לזחלים.