זיעה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

הזעה היא תהליך איבוד נוזל מימי המתרחש בגוף. הנוזל מורכב בעיקר מנתרן כלורי ושתנן (אוריאה) ומופרש מבלוטות הזיעה אשר נמצאות בעור היונק (sweat glands). בנוסף זיעה מכילה עוד כימיקלים מפיצי ריח - 2-מתילפנול ו4-מתילפנול.

בבני אדם, הזעה היא לרוב תוצאה של בקרת חום בגוף. התאיידות נוזל הזיעה מפני העור גורמת לקירור בשל טמפרטורת האידוי הנמוכה של המים. בשל כך, עלייה בחום הגוף, למשל כתוצאה מפעילות גופנית, גורמת להזעה. התקררות הגוף, מצד שני, מפחיתה את ההזעה. גורמים נוספים להזעה הם כאב, בחילה, עצבנות ואף תרופות מסוימות.

לזיעה חשיבות גם בסילוק חומרי פסולת חנקנית מהתאים בגוף. בעלי חיים כמו כלבים שלהם מעט בלוטות זיעה, מקררים את הגוף גם באמצעות הלחתה.

[עריכה] בלוטות הזיעה

בבני אדם קיימים 2 סוגים של בלוטות זיעה, הנבדלות ביניהן בהרכב הזיעה ובתכליתה:

בלוטות הזיעה האקריניות (Eccrine sweat glands) מפוזרות על פני כל שטח הפנים של הגוף ומייצרות זיעה המורכבת בעיקר ממים ומספר סוגי מלחים. מטרת זיעה זו היא לשלוט על טמפרטורת הגוף, כפי שתואר לעיל. בלוטות אלה קיימות במינים רבים, אך נעדרות מחלק מן הייצורים הימיים ומחלק מבעלי החיים נושאי הפרווה.
הבלוטות האקריניות הן סלילים מסולסלים הנגזרים מהשכבה החיצונית של העור וחודרים עד לשכבה הפנימית. בלוטות אלה נשלטות על ידי מערכת העצבים הכולינרגית, הסימפתטית, שנשלטת על-ידי בלוטת ההיפותלמוס. ההיפותלמוס רגיש הן לטמפרטורה הפנימית של הגוף והן לחיישני חום על גבי העור. לפי אותות אלה מנסה ההיפוטלמוס לאזן את טמפרטורת הגוף, בין השאר דרך מנגנון ההזעה.

בלוטות הזיעה האפוקריניות (Apocrine sweat glands) מייצרות זיעה ובה קיימים חומרים שומניים. בלוטות אלה מצויות בשפע בבית השחי ומסביב לאיברי המין. פעילות הבלוטות האפוקריוניות היא שגורמת בעיקר לריח הגוף הנובע מהזעה, בגלל חיידקים המפרקים את החומריים האורגניים המצויים בזיעה. לחץ נפשי מגביר את פעילות ההזעה בבלוטות אלה. ליתר דיוק, זיעה שכבר הצטברה בבלוטות נלחצת החוצה כתוצאה מלחץ.
באזורים אחרים בגוף, בלוטות אלה מייצרות חומרים שונים מן הזיעה, למשל בלוטות אפוקריוניות יוצרות את השעווה באוזן החיצונית. בלוטות אחרות, גדולות בהרבה, מייצרות חלב.

[עריכה] היבטים רפואיים של הזעת יתר

על אף שההזעה הינה תהליך טבעי הנחוץ לגוף, הזעה בעודף או היפרהידרוסיס הינה תופעה רפואית מוכרת כאשר הזעת היתר היא כללית(בשטחי גוף נרחבים) היא יכולה להווות סימפטום למחלות כדוגמת שחפת, סרטן או פעילות יתר של בלוטת התריס.עודף משקל הוא גורם שכיח להזעת יתר. בנוסף, הזעה מוגברת מופיעה גם אצל נשים בגיל המעבר, נפגעי שבץ מוחי ובחולי פרקינסון. הזעת יתר יכולה לקרות גם כתוצאה מנטילת תרופות שונות, כגון אינסולין, תרופות נוגדות הקאה וטיפות עיניים. צריכת אלכוהול נקשרת אף היא להזעת יתר. הזעת יתר ממוקדת , באיברים כמו בתי השחי, כפות ידייפ ורגליים ובפנים אינה קשורה בדרך כלל למצבי מחלה. נמצא קשר גנטי משפחתי בסוג זה של הזעה.

[עריכה] טיפולים רפואיים בהזעת יתר

ישנם מספר טיפולים שונים לדרגות שונות של הזעת יתר אשר נותנים מענה לבעיה זו.

מלחים על בסיס אלומיניום- תכשירים על בסיס מלחי אלומיניום חוסמים את בלוטות הזיעה ובכך מונעים הזעה. פתרון זה מתאים לסובלים מהזעת יתר בדרגה נמוכה. יש לחזור על הפעולה כל מספר שעות על מנת לחסום מחדש את הנקבוביות.

בוטוקס- בשיטה זו מופסקת פעילות בלוטות הזיעה על ידי הזרקת בוטוקס לאזור המזיע וחסימת העצבים המשפיעים על הזיעה. יעילות הטיפול משתנה בין חודשים ספורים למספר שנים.
טיפול בחשמל- נקרא גם איונטופורזיס (Iontophoresis), בטיפול זה מניחים את האיבר המזיע בתוך מים ומעבירים דרכם זרם חשמל. החשמל יפגום בפעילות בלוטות הזיעה אשר יפחיתו בפעילותן. טיפול אחד יכול להחזיק עד כשבוע, מספר טיפולים יכול למנוע הזעת יתר לתקופה ארוכה יותר, אך בכל מקרה שיטה זו דורשת חזרה על הטיפול.

תרופות, משחות וכדורים- ישנם מספר תרופות אשר יכולות לחסום את העצבים המעבירים את "הפקודה" להזיע, אולם תרופות אלו בדרך כלל משבשות את מערכות הנוזלים בגוף. טיפול במשחה יכווץ באופן זמני את בלוטות הזיעה ואף ייתכן ויהרוס חלקם.

ניתוח-ניתוח בגישה תוראקוסקופית, חתך של אחד ס"מ בבית השחי, דרכו מוחדרת צינורית לבית החזה, ובאמצעות מצלמת וידאו מזהים את העצב וחיתוכו בגובה צלע מס' 2. זהו ניתוח ואשפוז קצר, ההתאוששות מהירה וקלה, וההזעה בידיים ובבתי השחי מופסקת בוודאות. תופעת לוואי היחידה המשמעותית שיכולה להופיע בעקבות ניתוח זה היא הזעת יתר מפצה. ב 20-30% מהחולים, ההזעה המפצה יכולה להופיע בכל מקום בגוף ובדרגת חומרה משתנה. עם זאת ניתוח זה הוא כיום האפשרות היחידה לטפל בתופעה לצמיתות בעוד שאר הטיפולים הם זמניים.