זוהר ארגוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

זוהר ארגוב
זוהר ארגוב בפסטיבל הזמר המזרחי 1982
מקור	ראשון לציון, ישראל
שנות פעילות	1977—1987
ז'אנר	מוזיקה מזרחית זמר עברי
חברת תקליטים	קוליפון האחים ראובני גלטון בן מוש הפקות רותם הפקות
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

זוהר ארגוב (8 ביולי 1955 - 6 בנובמבר 1987), זמר ישראלי.

כשרון הזמרה שלו כמו גם סופם הטרגי של חייו היו מן הגורמים שהפכו את שיריו לנכסי צאן ברזל של הזמר המזרחי והזמר העברי בארץ. על אף שהקריירה שלו נמשכה פחות מעשר שנים, הוא נחשב עד היום אחד המבצעים הבולטים בזמר העברי. "פריצתו" לתודעה הציבורית של הזמר המזרחי, לאחר שנים בהן נחשב ל"נחות" והושמע בתחנות הרדיו והטלוויזיה רק בשעות שנועדו לכך, נובעים במידה מסוימת מהפיכתו של ארגוב מזמר הפונה לשומעי סוגי זמר מסוימים לכזה הפונה לקהל רחב יותר, תוך הסרת תו הנחיתות שליווה סוג זה של מוזיקה עד אז.

[עריכה] ביוגרפיה

ארגוב נולד בראשון לציון כזוהר עורקבי בכור ל-9 אחים במשפחה ענייה מאוד, בשיכון המזרח בעיר. כבר מילדותו בלט בכשרון הזמרה שלו. בגיל צעיר (17) נישא לברכה (18), אם בנו היחיד גילי ארגוב (אף הוא זמר), במהלך נישואיהם, כאשר הוא עובד כטייח, הוציא ב1977 במימון עצמי תקליטון ובו שני שירים, "כל יום שעובר" ו"ילדה חיכיתי שנים" שכתב והלחין משה נגר. לאחר הוצאת התקליט החליטו השניים לשנות את שם המשפחה לארגוב, בטענה שארגוב שם הרבה יותר מסחרי מעורקבי. בתקליטון זה שר ארגוב בח' ו-ע' לא גרוניות. כעבור שנה הורשע באונס וריצה מאסר של שנה. במהלך הישיבה בכלא השניים נפרדו והתגרשו.

ב-1979 החליט לחזור לעולם המוזיקה. הוא החל עובד כנהגו של הזמר ג'קי מקייטן והחל מופיע במועדונים ואירועים משפחתיים. באחד האירועים שמע אותו הגיטריסט יהודה קיסר והחליט להפיק את אלבומו יחד עם האחים ראובני. ב-1980 הקליט את אלבומו הראשון, "אלינור", שזכה להצלחה. האלבום כלל את הלהיט "אלינור" (של ג'קי מקייטן במקור) המבוסס על לחן יווני ולהיטים נוספים כגון "מה לך ילדה" ו"סוד המזלות". האלבום הוקלט באולפן מאולתר, על מכשיר ארבעה ערוצים, אך האיכות לא מנעה ממנו הצלחה ובתוך זמן קצר הפך ארגוב למבצע מבוקש בהופעות חיות בכל הארץ. ב-1981 יצא אלבומו השני "היו זמנים" אשר כלל גירסאות כיסוי לשירים ישנים. בין השירים נכללו גם הלהיטים הגדולים "ברצלונה" שידוע בביצוע של ג'ו עמר, ו"את לי לילה", שהיה ידוע בביצועו של בועז שרעבי. בניגוד לאלינור, הופק אלבום זה במקצועויות רבה יותר ובאיכות הרבה יותר גבוהה, אף אלבום זה היווה הצלחה מסחרית ואומנותית.

ב-1982 יצא האלבום "נכון להיום" שהציג את זוהר בשיאו. עם להיטים ענקיים כמו "נכון להיום", "כבר עברו השנים", "עוד דקה את נעלמת", "בדד" וכמובן "הפרח בגני", ביסס זוהר את מעמדו בראש רשימות המצעדים. כך, אפילו בגלי צהל היו שיריו מושמעים פעמיים-שלוש בשעה. "נכון להיום" פרץ את כל המחסומים אותם ידעה המוזיקה המזרחית עד אז, האלבום שבר שיאי מכירות והוגדר מהר מאוד כאלבום פלטינה לאחר שעבר את ה250 אלף עותקים. באותה עת זוהר הוגדר כמלך. המלך של המוסיקה המזרחית. בנוסף לכלל ההצלחות הופיע ארגוב ב-1982 ב"פסטיבל הזמר המזרחי - דרור" בערוץ הראשון (והיחיד אז) בטלויזיה. השיר אותו שר "הפרח בגני" למילותיו ולחנו של אביהו מדינה ובעיבודו של ננסי ברנדס, זכה במקום הראשון באותה תחרות, ואף הגדיל את ההצלחה של זוהר.

בתחילת 1983 יצא זוהר למסע הופעות בארצות הברית של שלושה חודשים, שם הכיר את הקראק, שהוא תרכובת של מספר סמים ביחד. זוהר החל משתמש סמים. כאשר חזר לארץ הדבר עדין לא ניכר עליו אך אט אט החלו הסמים להשפיע על תפקודו. הונו הלך ואזל ושמועות אמרו שבזבז ב-1983 מעל מיליון דולר על סמים. גם טיב קולו נפגע.

באוקטובר 1983 עבר תהליך של גמילה במשך שבועיים באילת. בתחילת 1984 הוציא תקליט נוסף "כך עוברים חיי", עם להיטים גדולים כמו "מרלן", "כוכבי לילה", "כמו שיכור", "עד מתי אלוהיי". רוב השירים נכתבו על-ידי עוזי חיטמן. כשנשאל עוזי חיטמן על זוהר, סיפר שכאשר התחיל לכתוב לזוהר בשלהי 1982 את השיר "מרלן", היה ביתו של זוהר מהמפוארים. לאחר ששב מארצות הברית , חזר חיטמן לביתו של זוהר, וראה בית ריק, מבולגן, כשהכול נמכר לטובת הסם. לאחר שראה זאת כתב לו את השיר טעון הנשמה, "עד מתי אלוהיי", המתאר את מצבו של זוהר באותה עת (אביב 1983).

בסוף שנת 1984 כאשר הוא די נקי מסמים, חזר זוהר להופיע בחו"ל, סבב הופעות בצרפת וארצות הברית. כאשר החל להופיע שוב בארצות הברית חזר לסמים. לאחר שובו לארץ נפרד מ"האחים ראובני", אמרגניו ומפיקיו לאחר הבין שרימו אותו. בשנת 1985 הוציא את האלבום "ים של דמעות" בשפל נפשי, למרות שהאלבום הצליח במידה לא מבוטלת, כך השירים "בואי הלנה" ושיר הנושא. באותה שנה עבר גמילה בת 3 חודשים בירושלים לאחר שהתעלף ממנת יתר. למרות השפל הנפשי אליו הגיע זוהר, עדיין אלבומיו נחטפו מהחנויות, אך הביקוש להופעות קטן, נטייתו של זוהר שלא להגיע להופעותיו. באותה שנה חזר להופיע ב"פסטיבל הזמר המזרחי" עם השיר האלמוני "מלאך שטן" מהאלבום "ים של דמעות", זוהר הגיע רק למקום ה-15, מה שהעיד על מצבו, בעוד שהיריב מספר 1 שלו באותה תקופה, חיים משה, הגיע למקום הראשון עם השיר "עד כלות הנשימה".

בשנת 1986 הוציא את האלבום "להיות אדם", השיר יחד עם השירים "אבי" ו"אדם שחקן" חוברו במיוחד על חייו של ארגוב, האלבום נחל הצלחה מסחררת, אך פעילותו של זוהר דעכה וזה ניכר בשירתו.

בינואר 1987 התראיין בתוכנית האירוח המרכזית של ערוץ 1, תוכניתו של מני פאר, ובה דיבר בגלוי על התמכרותו לסמים, אך טען באופן שלא נראה משכנע לצופים בתוכנית כי אינו משתמש עוד בסמים. באותה שנה הוציא 4 אלבומים, "האוסף האחרון" שזהו היה אלבומו האחרון שהוא לא אוסף, עוד שלושה אלבומים "בכרם התימנים, "בן בלי בית" ו"אל נבקש" שהם אוסף מעורב של "האוסף האחרון" וההופעה בצרפת בשנת 1984. כעבור זמן לא רב, שב ארגוב והסתבך בפלילים בעקבות התמכרותו: הוא הואשם בגניבת נשק משוטר, נעצר ונכלא. במהלך חופשה מבית הכלא הואשם בנסיון לאונס, נעצר ובבית המעצר במשטרת ראשון לציון שם קץ לחייו בתלייה.

לאחר מותו יצאו על שמו אוספים שונים:"שר יוונית", "זוהר וחברים", "נעימות המלך", חברים שרים זוהר", "זמרים שרים זוהר", "להיטי זהב", "המיטב", "חייו ומותו של המלך" (DVD) ו"זוהר ארגוב-שירת חייו". בכל שנה בערך בתאריך מותו, נערך טקס, תחת השם "המלחמה בסמים", לזכרו של זוהר ובו זמרים שרים את מיטב להיטיו. חייו של ארגוב היו נושא לשירים (עוד בחייו נכתבו עליו שירים) ומחזות, מחזות זמר, ואף סרט ("זהר" שכתבו אמיר בן-דוד ומשה זונדר וביים ערן ריקליס בכיכובו של שאול מזרחי). שיריו זכו לביצועים רבים, של יוצרים מגוונים, וביניהם גם מחוץ לתחום הזמר המזרחי. זכורים במיוחד הביצועים של מאיר אריאל לשירו "כבר חלפו השנים", והביצוע של נינט טייב לשיר "ים של דמעות" אשר זיכה את הזמרת הצעירה במקום הראשון בתוכנית "כוכב נולד". (מליאור)

[עריכה] מורשת

מורשתו של ארגוב שנויה במחלוקת. כאדם, ארגוב נחשב בעיני רבים לדמות בעייתית, בשל העבירות הפליליות הרבות שביצע, אלימותו כלפי נשים, והתמכרותו לסמים. יכולתו של ארגוב לשלוט בקריירה שלו הייתה מוגבלת מאוד, והקלטותיו נושאות אופי אקלקטי, כאשר לעתים קרובות מהווים אלבומיו אוסף כמעט אקראי של שירים ממקורות שונים, שאינם משקפים קו אחיד ובחירה מתוכננת. מאידך, ארגוב הצליח להתגבר בקולו, כאשר זה היה במיטבו, על כל המכשולים ולהצליח להפוך גם שירים בינוניים ועיבודים בנאליים למה שנחשב בעיני רבים לפניני זמר. כיוצרים ומבצעים אחרים, הפך אותו מותו הטראגי בטרם עת לאגדה, ובמהלך השנים הפך סיפור חייו לטרגדיה סמלית לגורלם של זמרים בני עדות המזרח במדינת ישראל. רבים מזמרי המזרח רואים בו מורה רוחני ואף הקדישו לו אלבומים שלמים, דוגמת: שריף, זהבה בן ואייל גולן.