זאב לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

פרופ' זאב לב (1922 - 3 באוקטובר 2004), פיזיקאי ישראלי, מייסד בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, שנודע, עוד בחייו, בשם "מכון לב".

זאב לאו נולד בוינה לנחום ואסתר לאו, שהיו שניהם צאצאי רבנים, בשנת 1934 עקרה משפחתו לברלין.

כשסופחה אוסטריה על ידי הנאצים, נשלח לאנגליה, לישיבת גייטסהד. בזמן הקרב על בריטניה הוגלה, יחד עם אלפי נתינים גרמנים אחרים, למחנה הסגר בקנדה, שם עבד כחוטב עצים, בעוד הוריו ואחותו נספו בשואה. ב-1942 גייס רבה הראשי של טורונטו, הרב יעקב קמינצקי, את ראשי הקהילה לחתום על כתב ערבות, לשחרור היהודים מהמחנה. אחרי שחרורו עבר לטורונטו, שם היה בן בית אצל הרב קמינצקי.

סיים תואר ראשון בפיזיקה בהצטיינות יתרה באוניברסיטת קווינס שבאונטריו. את התואר השני עשה בשנה אחת בלבד, באוניברסיטת קולומביה בארצות הברית, והתקבל ללימודי דוקטורט באותה אוניברסיטה, במחלקה לפיזיקה שבראשה עמד חתן פרס נובל, פרופ' איזידור רבי. מנחהו לדוקטורט היה צ'ארלס טאונס, שאף הוא זכה אחר כך בפרס נובל.

לאחר סיום הדוקטורט עלה עם אשתו דבורה, לארץ ישראל, למורת רוחו של פרופ' רבי, והתקבל כמרצה באוניברסיטה העברית. התמחה בתהודה פרמגנטית, וקנה לו שם עולמי בתחום. היה בין המובילים לפיתוח מכשירי הMRI והמיקרוגל.

ב-1962 כשהוא בן 40 בלבד, התמנה לפרופסור מן המניין, באותה שנה אף זכה בפרס ישראל למדעים מדויקים על ספרו "תהודה פרמגנטית בגופים מוצקים". ב-1965 זכה בפרס רוטשילד על תרומתו לחקר הפיזיקה של המצב המוצק. בהמשך זכה בפרסים נוספים: פרס כץ, פרס מימון ופרס ירושלים.

מכיוון שדגל בתורה עם דרך ארץ, עמד בראש קבוצה שייסדה ב-1969 את בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, ("מכון לב"), ששילב לימוד תורה ומדע גם יחד, תוך שהוא מקבל לשם כך הסכמות מחשובי הרבנים, אם כי בפועל לא השתלבו חרדים רבים בלימודים במכון. הוא ראה את הנולד כאשר בחר שבית הספר יתמקד בתחומים: אלקטרו-אופטיקה, אלקטרוניקה ומחשבים, ורבים מהבוגרים השתלבו בחברות הייטק בארץ.

היה גם ממייסדי המכון המדעי-הטכנולוגי לבעיות ההלכה, והיו"ר הראשון שלו. בהתאם לגישתו את בניו שלח ללמוד בישיבות תיכוניות.

לאחר שאישתו דבורה נפטרה מסרטן, לאחר מספר שנים בהם היה אלמן, התחתן בשנית עם שרה.

פרופ' לב היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בין היתר היה חבר בוועדה להיתרי עבודה בשבת ובוועדה לבדיקת טיסות אל על בשבת. ראש הממשלה מנחם בגין קיבל ב-1982 את דעת המיעוט של פרופ' לב להימנע מטיסות בשבת. נהג לייעץ לרבנים חשובים כרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג והרב שלמה זלמן אוירבך בענייני טכנולוגיה.

בנו אל"מ נחום לב, שהיה קצין בכיר בסיירת מטכ"ל וחובב אופנועים, נהרג בתאונת אופנוע באוגוסט 2000. ספרו "אופנועים - רכיבה נכונה", ראה אור לאחר מותו. בהספדו לבנו אמר עליו שמבחינתו מת שלוש פעמים: כשמות אמו שינה אותו מהקצה אל הקצה, כשעזב את הדת וכשנהרג בתאונה.

גם בנו השני, שמעון לב, צלם במקצועו, עזב את הדת ואף כתב על היציאה בשאלה ספר בשם "ושיודע לשאול" (הוצאת חרגול, תשנ"ח), ובו סיפר נחום לב:

"אבא סוחב תיק רציני... הוא הלך למדע בתקופה שלאדם דתי זה היה כמו ללכת לסיירת מטכ"ל...אבא מתחכך עם העולם החילוני הרבה שנים... אבל הוא תמיד שמר את עצמו במנותק".

ועל האופן שבו קיבל את התחלנות שניים משלושת בניו:

"אין יום שאבא לא חושב על זה שאנחנו לא דתיים... הוא נכנס לקטע שבגללו תהיה הפסקת השושלת וזה התחיל להעיק עליו. בגלל ההחלטות שלו, שושלת של אחד עשר דורות של רבנים נגמרה... אני חושב שבמלחמת שלום הגליל אבא שלי התחיל פתאום לתפוס שיש לי עולם שלם מאחורי, שאני לא תלוש... אז הוא התחיל להשלים עם זה והתחיל לדבר על זה שהמשפחה שלנו היא רבגונית".

בנו השלישי אבי לב מלמד בישיבה. חתנו הוא הרב ד"ר רפאל פוזן.

נפטר בירושלים ב3 באוקטובר 2004, והוא בן 82.