ורנר פון בלומברג
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ורנר פון בלומברג (2 בספטמבר 1878 - 14 במרץ 1946), שר המלחמה של גרמניה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה.
בשנת 1904 הצטרף בלומברג לבית ספר צבאי אותו סיים ב-1907. במלחמת העולם הראשונה השתתף בחזית המערבית וזכה לאותות הצטיינות. לאחר המלחמה טיפס בתפקידי הפיקוד הצבאיים, ובטרם עליית היטלר לשלטון היה למפקד הצבאי העליון של פרוסיה המזרחית. היטלר התרשם מכישוריו ובשנת 1933 מינה אותו לשר ההגנה. בתפקידו זה שכנע בלומברג את היטלר שעליו להיפטר מארנסט רהם ומהאס אה כדי לזכות בתמיכת הצבא. היטלר שוכנע וחיסל את האס אה באירוע שכונה ליל הסכינים הארוכות. באותה שנה חייב בלומברג את כל חיילי הצבא להישבע אמונים להיטלר, והועלה לדרגת פילדמרשל. בשנת 1935, כאשר הפך משרד ההגנה למשרד המלחמה, נתמנה בלומברג לשר המלחמה והמפקד העליון של הכוחות המזויינים, מינוי שהיה לצנינים בעיני מתחריו ובפרט בעיני הימלר וגרינג.
בספטמבר 1937 פגש בלומברג בברלין אשה צעירה (בת 26) בשם ארנה גרון והתאהב בה. באותה עת, היה בלומברג אלמן בן 60 ואב לחמישה ילדים בוגרים. הוא החליט להתחתן איתה וביקש את עצתם של גרינג והיטלר, שנתנו לו את ברכתם ואף שימשו עדים בטקס החתונה הצנוע שנערך במשרד המלחמה. זמן קצר לאחר מכן החלו להופיע שמועות על עברה המפוקפק של הכלה; הסתבר שהיה לה תיק במשטרת ברלין, היא הייתה ידועה כיצאנית ואף הצטלמה בצילומים פורנוגרפים.
מפקד משטרת ברלין, הרוזן פון הלדורף, העביר את התיק לגרינג והלה העבירו להיטלר בחפץ לב. היטלר היה המום וחשש שיוודע שפילדמרשל גרמני התחתן עם זונה. הוא ביקש מבלומרג להתגרש וכאשר סירב פיטר אותו מתפקידו.
בלומברג יצא עם אשתו לשנת גלות באי קאפרי וקיבל מענק פרישה של חמישים אלף מארקים ופנסיה של פלדמרשל, בעוד שבציבור פורסם שפרישתו נבעה מסיבות בריאות, הוא ניסה לחזור פעם אחת לצבא אחרי פרישתו, הוא שלח להיטלר מכתב שבו הוא מבטיח להתגרש מאשתו עם היטלר יחזיר אותו לתפקידו, היטלר דחה את ההצעתו. לאחר שובם מאיטליה התיישבו בלומברג ואשתו בכפר הבאווארי ויסה וחיו בו באלמוניות מוחלטת.
בשנת 1945 נתפס בלומברג על ידי בעלות הברית, הושם במעצר ונתן עדות במסגרת משפטי נירנברג. שנה לאחר מכן, ב-14 במרץ 1946, הוא מת בכלא נירנברג.
