ועדת דוברת
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועדת דוברת היא ועדה אשר מונתה ב-21 בספטמבר 2003 על ידי ממשלת ישראל, "במטרה לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית – וכן על התוויית דרך ליישומה" (ציטוט מתוך הדו"ח). הוועדה ידועה גם ככוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל.
הועדה הגישה לממשלת ישראל את המלצותיה ב-5 בינואר 2005.
תוכן עניינים |
[עריכה] חברי הועדה
- שלמה דוברת – יו"ר
- ד"ר דן גבתון
- פרופ' נילי כהן
- הרב מרדכי קרליץ
- אילנה בר
- ג'קי ונונו
- פרופ' רות קלינוב
- מאיר שני
- חגית אבגנים - מזכירת כוח המשימה
- ד"ר מאיר בוזגלו
- שמואל הר נוי - מרכז
- פרופ' נעמה צבר בן יהושע
- רות אוטולנגי - מרכזת
- יצחק דנציגר
- הרב שי פירון
- פרופ' אמנון רובינשטיין
- עופר ברנדס - יועץ מיוחד
- פרופ' אסמעיל אבו סעד
- הרב אברהם גיסר
- פרופ' ויקטור לביא
רובם המכריע של חברי הועדה הם אנשי חינוך. למעשה, ששה מתוכם עבדו בפועל כמורים במהלך הקריירה.
בנוסף, העסיקה הועדה עוד 110 אנשים בועדות משנה שונות, 90% מתוכם אנשי חינוך.
[עריכה] שיטת העבודה
בעבודת הועדה היו ארבעה שלבים:
[עריכה] אבחון מצבה של מערכת החינוך בישראל
ועדת דברת בדקה מספר מדדים על מנת לאבחן את מצב מערכת החינוך בישראל. מסקנת הועדה הייתה כי מערכת החינוך נמצאת במשבר עמוק בכל אחד מהמדדים:
- פערים חברתיים: התגלה מתאם גבוה בין רקע כלכלי להישגים בלימודים. המסקנה מכך הייתה כי מערכת החינוך אינה ממלאת את תפקידה, ואין לה תרומה משמעותית לחינוך התלמידים.
- הישגים: מבחינה של מחקרים בינלאומיים לאורך 15 שנה עלה כי ישראל נמצאת במקום האחרון בין מדינות המערב בכל שכבות הגיל בכל מדד שהוא (וזאת בניגוד למחקרים שניזומו בישראל, ואשר הצביעו על נתונים שונים).
- מורים: מתוך ההנחה שבבסיס מערכת החינוך עומד הקשר מורה-תלמיד, נבחן מעמדם של המורים במדינת ישראל. התברר כי המורים בישראל מקבלים שכר נמוך, משמשים "שעירים לעזאזל" של המערכת ובמקביל, זוהתה ירידה חדה ברמה האישית של המורים לאורך התקופה שנבדקה.
[עריכה] לימוד של התהליכים העולמיים בנושא רפורמות
במסגרת שלב זה נבדקו רפורמות בחינוך שיושמו בארצות הברית, מערב אירופה, סינגפור ועוד.
[עריכה] הגדרת חזון למערכת החינוך
מתוך ההנחה שללא חזון לא ניתן מהו השיפור הרצוי במערכת החינוך. החזון הוא:
- החינוך הוא בראש סדר העדיפויות הלאומי.
- המערכת אחראית כלפי הילד.
- אחריות וסמכות מוגדרים ושלובים זה בזה.
- שילוב בין ממלכתיות ופלורליזם.
- שיוויון זכויות וביטוי למגוון התרבויות בחברה הישראלית.
- מקור גאווה למורים ותלמידים.
- מרבית המשאבים מגיעים ישירות לבתי הספר.
- אוטונומיה מירבית לבית הספר.
- ניהול מתקדם ויעיל.
[עריכה] בניית תוכנית
התוכנית לרפורמה במערכת החינוך היא הנושא העיקרי של המלצות הועדה.
[עריכה] המלצות הועדה
- יצירת הבחנה חדה יותר בין חינוך ציבורי לבין חינוך פרטי
- אי מיון של התלמידים בחינוך הציבורי
- הסדרת ההפרדה של הזרמים השונים בחינוך
- קביעת תוכנית ליבה של לימודים עבור כל התלמידים בחינוך הציבורי
- צמצום הפערים ומימוש היכולות האישיות, כיעדים לאומיים חשובים ביותר בכל מישורי הפעולה: בתהליכים הפדגוגיים הנדרשים, בקביעת סדרי העדיפויות בהקצאת משאבים הן לתשתיות והן לתקציבים שוטפים, בטיפול במוקדי הפערים ובהפניית כוחות ניהול והוראה מן השורה הראשונה למערכת החינוך
- קידומו של כל תלמיד
- יצירת רצף פדגוגי החל מגן הילדים עד סיום בית-הספר העל-יסודי
- חיזוק שלבי החינוך המוקדמים - גן ילדים והכיתות הראשונות בבית-הספר היסודי
- הפיכת הסביבה הלימודית לסביבה עדכנית ומאתגרת
- חיזוק ערך הלמידה
- העמדת סטנדרטים גבוהים להישגים ולביצוע
- שינוי מערכות היחסים בין מורים לתלמידים
- אוטונומיה פדגוגית, ניהולית ותקציבית מרבית של בתי-הספר
- הפיכת מערכת החינוך לבעלת שלוש רמות ניהול:
- משרד החינוך, שישא באחריות הכוללת למערכת החינוך, שיהפוך לגוף המתווה מדיניות, מתקצב, קובע סטנדרטים ומפקח על ביצועם
- מינהלי חינוך אזוריים, שיקבלו סמכויות ואחריות כוללת על מערכת החינוך באזורם
- מוסדות החינוך עצמם, שיהיו בעלי שליטה מרבית על פעולתם החינוכית
- העמקת החינוך האזרחי, החברתי והקהילתי
- העלאה משמעותית בשכר המורים
- העלאת רמת הדרישות המוצבות בפני המורים ובפני הפונים להוראה
- שיפור משמעותי בהכשרת המורים
- שינוי מבנה המשרה של המורים
- הפיכת החינוך לחינוך מוכוון יעדים ומונחה תוצאות על ידי הצבת מטרות ויעדים מפורטים ככל הניתן
- הקטנת התקורות במערכת
- הקטנה של מספר המורים בגין שינוי מבנה המשרה
- הגדרה של סלי שירותים המתוקצבים באופן ראוי ועל-פי קריטריונים שוויוניים ושקופים
- קיום מעבר בודד במהלך הלימודים
- יום לימודים מלא חינם בכל הגנים ובתי-הספר הציבוריים מגיל 3 עד גיל 18
- חלוקה של שנת הלימודים לשתי מחציות שוות באורכן, שביניהן חופשה
- העלאת סף הקבלה למוסדות האקדמיים המכשירים להוראה
- חניכת מורה מתחיל על ידי מורה מלווה
- הקמת מועצה לאומית לחינוך
- הקמת רשות ארצית למדידה והערכה
- קביעת סל שירותים מחייב
[עריכה] ביקורת על המלצות הוועדה
לצד הפתיחה החגיגית והתחזיות האופטימיות, נשמעו ביקורות קשות כנגד המלצות הועדה.
הביקורת המרכזית נוגעת למקורות התקציביים ליישום מסקנות הדו"ח. במסקנות סעיפים רבים הדורשים השקעה כספית ניכרת (לפי הערכת מרכז השלטון המקומי - כ-5 מיליארד ש"ח), אך משרד האוצר לא התחייב לממן את יישום הדו"ח, ואף הצהיר כי לא יקציב כספים לביצועו (פרט לאלו הנדרשים לפיטורי מורים). מבקרי הדו"ח טוענים כי לאור המדיניות הכלכלית של ממשלת ישראל נכון לעת פרסום הדו"ח, החותרת לצמצום מעורבות המדינה במשק, ולאור הקיצוצים החוזרים ונשנים בתקציב משרד החינוך, קשה להניח שיוקצו משאבים כלשהם מעבר לתקציבו הרגיל של משרד החינוך ליישום מסקנות הדו"ח.
ביקורת נוספת נוגעת לאי שיתופם של נציגי המורים הנבחרים בדיוני הועדה. ההשתתפות היחידה של נציגת ארגון מורים הייתה כמשקיפה בשתי תת-ועדות. לטענת המבקרים, היעדר ייצוג זה מראה על חוסר כוונה ליצור מהלך המתחשב במורים ועל כך שהם אינם נתפסים כשותפים אמיתיים לרפורמה. לפי טענה זו, מסקנות הדו"ח משקפות עמדה זו שכן הן פוגעות במורים - ההמלצות פוגעות באוטונומיה של המורה, בשעות עבודתו ובתנאיו, לצד פיטורי מורים רבים, אך יש להניח שה'גזר' - העלאת השכר - לא ימומש, מהסיבות שפורטו לעיל.
מבקריו של הדו"ח מזהירים גם מהיותו מעודד פערים בין בתי ספר. הדו"ח ממליץ על יצירת מרכזי חינוך אזוריים, ועל העברת סמכויות ותקציבים ממשרד החינוך למרכזים אלו וישירות לבתי הספר. לטענת המבקרים, שינוי זה יביא להתחזקותם של בתי ספר חזקים ולהחלשותם של החלשים - באופן העולה על הפיצויים, המינוריים לטעמם, שמציע הדו"ח לבתי ספר ולאזורים חלשים.
כמו כן, נטען כנגד הפיכתו של החינוך למוכוון-שוק. רבות מהצעותיה של הועדה מחילות כללי שוק על התחום החינוכי - הן מצד ההורים (הגברת אפשרות הבחירה של הורים עם ביטול אזורי הרישום), הן מבחינת התלמידים - על ידי הגברת המגמה הקיימת של מדידת הישגים רק באמצעות מבחנים, והן מבחינת בית הספר - מסקנות הועדה מחילות על בית הספר עקרונות הלקוחים מהזירה העסקית ומתחום הידע של הניהול. לטענת המבקרים, החלת עקרונות של שוק על מערכת חינוכית מביאה, בין השאר, להגדלת הפערים בין תלמידים חלשים לחזקים, להיעלמות החינוך לערכים ועוד.
ביקורות נוספות נוגעות לחיזוק מעמד המנהל, שיש הרואים בו פגיעה במעמדם של התלמידים, ההורים והמורים, התעלמות מצרכיהם של ציבורים בעלי צרכים מיוחדים בכלל ושל החינוך הערבי בפרט, התעלמות מבעיית בתי הספר הפרטיים למחצה ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- דו"ח דוברת באתר משרד החינוך
- דו"ח דוברת באתר nfc (קובץ doc)
- ביקורת על דו"ח דברת, באתר מרכז אדווה.
- ביקורת נוספת מבית מרכז אדווה.
