ויליאם ס. גילברט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ויליאם שוונק גילברט (18 בנובמבר 1836 - 29 במאי 1911) היה מחזאי אנגלי שנודע בעיקר באופרטות שחיבר עם המלחין ארתור סאליבן.
גילברט עבד תחילה כפקיד במשרד החינוך, לאחר מכן למד משפטים והתחיל לעבוד כעורך דין. הוא היה עורך דין בינוני וכדי להגדיל את הכנסתו החל בכתיבה.
משנת 1861 החל לחבר קומדיות עממיות, שירים הומוריסטים ועבד גם כמבקר תיאטרון.
המפנה בחייו קרה בשנת 1871 כשפגש את המלחין ארתור סאליבן. עבודתם המשותפת נמשכה 25 שנה ובמשך תקופה זו חיברו 14 אופרות קומיות (אופרטות) שרובן היו מוצלחות ופופולריות עד היום בעיקר בארצות דוברות אנגלית. יש בהן מידה גדושה של סאטירה חברתית ושפע רמזים ו"עקיצות". ההומור בהן עשיר וכן רמת החריזה.
ההצלחות הביאו לצמד ולאמרגנם עושר כלכלי ובשנת 1881 נבנה בלונדון תיאטרון סאבוי כדי להעלות במיוחד את האופרטות שלהם.
יחסיהם של גילברט וסאליבן ידעו עליות ומורדות בגלל חילוקי דיעות אומנותיות וכספיות.
יצירתם האחרונה הייתה הדוכס הגדול (1896) שנכשלה.
בשנת 1907 קיבל גילברט תואר סר.
בשנת 1911 בהיותו בן 75 טבע גילברט באגם באחוזתו כשחש להציל אישה צעירה מטביעה.
בשנת 1999 הופק הסרט טופסי-טרווי בביומו של מייק לי. הסרט מתאר את יחסיהם המורכבים של גילברט וסאליבן בזמן הפקת האופרטה המפורסמת ביותר שלהם -המיקדו (1885).
