הרמן הנסלמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרמן הנסלמן (3 בפברואר 1905 - 19 בינואר 1995) אדריכל מזרח גרמני, מגדולי האדריכלים בגרמניה המזרחית.
הרמן הנסלמן נולד בעיר רוסלה הקרובה לגבול עם פולין. הוא השתלם כנגר ולאחר מכן למד בבית הספר למלאכה ולאמנות שימושית בברלין. לאחר סיום לימודיו מוצא עבודה במשרדי אדריכלים ובשנת 1930 מקבל את הפרוייקט העצמאי הראשון שלו. בשנות ה-30 התמקדו עבודותיו בתכנון בתים פרטיים בסגנון מודרני. עקב שורשיו היהודיים סגר את משרד התכנון שלו בלחץ השלטנות הנאציים ונעשה לאדריכל שכיר.
לאחר מלחמת העולם השנייה עבד בתפקידים שונים הקשורים לאדריכלות, בסקטור הסובייטי, עליו קמה גרמניה המזרחית. ב-1951 נבנה בתכנונו בית הקומות הראשון בברלין המזרחית לאחר המלחמה- "בית הקומות בווברויזה" . הפרוייקט המרכזי שלו היה שדרת קרל מרקס שהחלה להיבנות ב-1951 והוא היה אדריכלה הראשי. שדרה מפוארת זו הייתה פרוייקט הדגל בתוכנית השיקום של גרמניה המזרחית והיא נבנתה בסגנון הקלסיציזם הסוציאליסטי. פרוייקט מוצלח זה הקנה לו שם עולמי, ובין 1953-1959 הוא היה האדריכל הראשי של ברלין המזרחית. בנוסף לשדרת קרל מרקס תכנן הנסלמן מספר מבנים חשובים נוספים כמו "בית המורים" באלכסנדרפלאץ (1961-1964), כיכר לנין (מ-1992 כיכר האומות המאוחדות) (1968-1970) ומגדל הטלוויזיה ב-1969. ב-1972 הוא יצא לגימלאות וכאות הוקרה התגורר בדירה בבניין בשם "בית ברלין" הבנוי בסגנון "עוגת חתונה" בכיכר שטראוסברגר שבשדרת קרל מרקס- פרי תכנונו.
רבים רואים אותו כגדול האדריכלים של גרמניה המזרחית וכאחד מהאדריכלים החשובים במאה ה-20 וחלק מהפרוייקטים שלו הם מבנים משומרים שאסור להרסם (בין השאר שדרת קרל מרקס).
