הפרעת אישיות סכיזואידית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרעת אישיות סכיזואידית (SPD) היא קבוצה של הפרעות אישיות שמאופיינות על ידי חוסר עניין ביחסים חברתיים, נטייה לסגנון חיים בדידותי וקור רגשי. SPD היא הפרעה נדירה למדי לעומת הפרעות אישיות אחרות. שכיחות ההפרעה מוערכת בפחות מ-1% מהאוכלוסייה הכללית.[1]
[עריכה] קריטריונים אבחנתיים (ICD-10)
לפי הICD-10 הפרעת אישיות סכיזואידית מאופיינת על ידי לפחות שלושה מהקריטריונים הבאים:
- קור רגשי, ניתוק ורגשנות מועטה.
- יכולת מוגבלת לבטא רגשות חיוביים או שליליים כלפי אחרים.
- העדפה עקבית לפעילות הנעשית ביחידות.
- מעט מאוד (אם בכלל) חברים קרובים או מערכות יחסים וחוסר רצון לכך.
- אדישות לשבחים וביקורת.
- לקיחת מעט, אם בכלל, פעילויות מהנות.
- אדישות למוסכמות ונורמות חברתיות.
- שקיעה בדמיונות והתבוננות עצמית מופרזת.
- עניין מועט בהתנסויות מיניות עם אדם אחר.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הפרעת אישיות סכיזואידית מנקודת מבטה של מתמודדת עם ההפרעה
ערך זה הוא קצרמר בנושא פסיכולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
