המכון הטכנולוגי של ציריך
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המכון הטכנולוגי של ציריך, הידוע בשם ETH (ראשי תיבות בגרמנית: Eidgenössische Technische Hochschule), הוא בית ספר גבוה לטכנולוגיה הנמצא בציריך שבשווייץ. המכון הטכנולוגי של ציריך נחשב לאחת האוניברסיטאות הטובות ביותר באירופה בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. רבים מבין חוקרי המכון זכו בפרס נובל ופרסים יוקרתיים נוספים.
המכון הטכנולוגי של ציריך נוסד בשנת 1854 ופתח את שעריו כמכון טכנולוגי בשנת 1855. בראשיתו היו בו שש מחלקות: אדריכלות, הנדסה אזרחית, הנדסת מכונות, כימיה, יערנות, וכן מחלקה כוללנית שעסקה במתמטיקה, מדעי הטבע, ספרות ומדעי החברה.
המכון הטכנולוגי של ציריך הוא מכון פדרלי, כזה שנמצא בניהולה של הממשלה הפדרלית של שווייץ, להבדיל מאוניברסיטת ציריך, שהיא מוסד קנטונלי. בראשית ימיו חלק המכון בניין משותף עם האוניברסיטה, שנוסדה בשנת 1833.
בשנת 1909 הורחבה תוכנית הלימודים של המכון לכזו המקובלת באוניברסיטה, וניתנה לו הסמכות להעניק תואר דוקטור. בשנת 1911 ניתן למכון שמו הנוכחי, Eidgenössische Technische Hochschule. בשנת 1924 אורגנה האוניברסיטה ב-12 מחלקות.
מבניו של המכון הטכנולוגי של ציריך מפוזרים ברחבי העיר ציריך. הבניין הראשי של המכון נבנה בשנת 1860 בלב העיר, ועם התרחבות המכון נבנו למענו מבנים נוספים ברבעים הסמוכים. בשנים 1964 – 1976 נבנה למכון קמפוס חדש בפרברי ציריך, והוא מאכלס את המחלקות להנדסת חומרים, לאדריכלות, להנדסה אזרחית, לפיזיקה, לביולוגיה ולכימיה.
בשנת 2001 היו רשומים במכון קרוב ל-12,000 סטודנטים, וכיהנו בו 330 פרופסורים ו-840 מרצים.
בין המכון לאוניברסיטת ציריך מתקיימת יריבות ידידותית. החל משנת 1951 מתקיימת תחרות חתירה בין קבוצות של שתי האוניברסיטאות.
עם תלמידיו הנודעים של המכון נמנים וילהלם רנטגן, פריץ האבר, אלברט איינשטיין ופליקס בלוך. עם חוקריו הנודעים של המכון נמנים אלברט איינשטיין, וולפגאנג פאולי וניקלאוס וירת.
