הלבנון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלבנון היה העיתון העברי הראשון בארץ ישראל. יצא לאור בהפסקות, ובתדירות שונה, בשנים 1863 – 1886 (20 כרכים שנתיים), בירושלים, בפריז, במיינץ ובלונדון. עורכו הראשי במשך כל השנים היה יחיאל ברי"ל.
ייסדו את "הלבנון" יחיאל ברי"ל, מיכל הכהן ויואל משה סלומון בירושלים באדר תרכ"ג. יחיאל ברי"ל היה העורך הראשי, וגם הרבה לכתוב בעיתון. "הלבנון" ביטא את דעת העדה האשכנזית-פרושית (המתנגדים) בירושלים, התנגד לרעיון של יישוב ארץ ישראל (ויחד עם זאת תמך בייסוד המושבה מוצא), והיה עויין לעמדת ה-"חבצלת" (כתב עת של ישראל ב"ק שהחל לצאת לאור חמישה חודשים אחרי "הלבנון", וביטא את דעת הספרדים והחסידים שתמכו ברעיון של יישוב ארץ ישראל). כשנה לאחר צאתו לאור של "הלבנון" סגר השלטון העותמאני, בעקבות הלשנה, את שני כתבי העת.
לאחר כשנה חידש יחיאל ברי"ל את הוצאת "הלבנון" בפריז, שם יצא בשנים 1865 – 1870, עד שהמצור על פריז במלחמת צרפת פרוסיה הפסיק את הוצאתו. הוא עבר למיינץ, ולאחר הפסקה של קרוב לשנה יצא שם "הלבנון" בשנים 1871 – 1882. במיינץ יצא "הלבנון" מדי שבוע כנספח עברי לעיתון היהודי בגרמנית "איזראליט". בשנים 1871 – 1881 השתתף בעריכה ד"ר מאיר להמן. גם במקומות אלה המשיך "הלבנון" להתמקד בעניני ארץ ישראל. ב-1881 התחיל "הלבנון" לתמוך בחיבת ציון, בעקבות שינוי דעותיו של העורך.
בסוף 1882 (תשרי תרמ"ג), בשיא הצלחתו של העיתון, הפסיק הלבנון לצאת לאור לתקופה ממושכת עקב פעולותיו של יחיאל ברי"ל להעלות איכרים יהודים מרוסיה לארץ ישראל (הם שיסדו לאחר כשנה את המושבה עקרון, לימים מזכרת בתיה), והמשבר האישי והכספי שעבר בעקבות זאת. הוא ניסה לחדש את הוצאת העיתון ב-1886, בלונדון, שם יצאו לאור גליונות ספורים, אבל לא נמצאו להם מספיק חותמים. לאחר מותו הפתאומי של יחיאל ברי"ל באותה שנה, לא היה ל-"הלבנון" המשך.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- גצל קרסל, יחיאל בריל ויסוד המעלה, מבוא ל"יסוד המעלה", יחיאל בריל, מהדורה חדשה מצולמת, יד יצחק בן-צבי תשל"ח.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הלבנון, במדור העיתונות העברית ההיסטורית במאגר הספרים הסרוקים של בית הספרים הלאומי
- מנוחה גלבוע, הלבנון, בלקסיקון העיתונות העברית במאות השמונה-עשרה והתשע עשרה, מוסד ביאליק 1993.
