הטקטיקה והאסטרטגיה הרומית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רומא נוסדה באמצע המאה ה-8 לפנה"ס והחזיקה מעמד עד אמצע המאה ה-5 לספירה. נהוג לחלק את תולדות רומא לכמה פרקי משנה: רומא המלוכנית, רומא הרפובליקנית ורומא הקיסרית. לעתים יש חלוקת משנה כמו הרפובליקה המוקדמת והמאוחרת והקיסרות המוקדמת והמאוחרת.
(הערה:הערך מתאר את האירועים רק עד המאה ה-2 לספירה)
תוכן עניינים |
[עריכה] טקטיקה
בהתחלה הצבא הרומי לא היה שונה בהרבה מצבאות האטרוסקים והיוונים. המערך הרומי האופיני לתקופה היה פלנקס. החיילים סודרו בגוש גדול בעומק כמה שורות ונלחמו כנגד הגוש השני. הצבא לא היה גדול במיוחד ולא עלה על כמה אלפי לוחמים.
עם הזמן הפיתוחים הטכנולוגיים שיכללו את תורות הלוחמה הרומיות ונוצר הלגיון. הלגיון סודר ב3 שורות בזיגזג, כלומר היו פערים בשורה הראשונה ובפערים אלו עמדה השורה השנייה ובפערי השורה השנייה עמדה השלישית. הפרשים סודרו בדרך כלל באגפים. הטקטיקה העיקרית הייתה להמתין להסתערות האויב, להטיל את הכידונים המכונים פילום ואז להסתער עליו. לפרשים נועדו תפקידי משנה בלבד. הלגיון שהיה גמיש מאוד היה מסוגל להלחם בהצלחה גם בשטח משובש כמו יערות או הרים, דבר שאיננו אופייני לחי"ר כבד.
[עריכה] אסטרטגיה
לאחר הקרב הרומים ערכו בדרך כלל מרדף, שסייע להגדיל את אבדות הצד השני. הרומאים לא הססו לטבוח עמים שלמים - כך לאחר המרד הגדול מחצית מתושבי יהודה נספו בפעולות הענישה הרומית. רב החלק האחר הוגלה לרומא. גם מדינות אחרות שמרדו זכו לגורל דומה - במלחמה הפונית השלישית קרתגו נשרפה כליל ומעטים מתוך כ-800,000 איש שרדו את השחיטה הרומית.
מהלך המלחמה הרומים בדרך כלל ניסו להתיש את האויב. הם שלחו צבאות חזקים המונים בדרך כלל כמה עשרות אלפי לוחמים. אם הגיס הראשון הובס, בדרך כלל נשלח גיס שני גדול אף יותר וכך עד שלא יהיה די. רומא הייתה יכולה לגייס מאות אלפי חיילים למלחמה אחת. לדוגמה במלחמה הפונית השניה הם גייסו כ- 700,000 חיילים. לוחמת המצור הייתה מפותחת מאוד ולא היה מקרה שמבצר כלשהו הצליח לשרוד את המצור הרומי.
עם התגבשות האימפריה הרומית החלה להתגבש, בכוונה או לא בכוונה, מערכת אסטרטגית רחבה שהקיפה את כל שטחיה רומא ומדינות החסות שלה. מאפייניה של מערכת זו השתנה לאורך הזמן ומקובל לחלק אותה לתקופות שונות.
מערך האסטרטגי בתקופת הרפובליקה הרומית והשושלת היוליו קלודית היה בעל מאפיינים בולטים. במערך זה הכוחות הרומים היו מפוזרים במעגל רחב סביב איטליה, בריכוזים של מספר לגיונות בכול כוח. כל כוח רומי כזה לא היה מרותק להגנה אזורית או לגבול מסוים והיה בעל יכולות תנועה ופריסה מחדש במהירות ויעילות. הגמישות הזו אפשרה לכמעט מחצי הצבא הרומי להישלח לדכא מרד בפרובינקיה בודדת, או לחלופין לכבוש שטחים חדשים, ובו בזמן לשמור על כוחות בעורף. הגבולות של האימפריה נשארו פתוחים יחסית, ולא היו קיימים קווים מבוצרים.
ההגנה על שטחי רומא מפני פשיטות, מסתננים ואיום צבאי מדרגה שנייה הוטלה על מדינות החסות של רומא. שטחי האימפריה שהיו שייכים ישירות לרומא היו מוקפים בשטחי עמים או ארצות שחבו נאמנות לרומא ובכך ששמרו על גבולות ארצם, שמרו על גבול האימפריה עצמה. נאמנות מדינות החסות הייתה תלויה במאמץ דיפלומטי מתמיד של הרומים ובראש ובראשונה באיום הנסתר והגלוי של עוצמת הצבא הרומי. כל שליט עצמאי למחצה הכיר את סדרי הכוח הרומים וידע שבמקרה של מרידה יכול להתרכז אל שטחו חצי מצבא זה, במהירות ויעילות רבה.
שיטה זו נשענה בחלקה על תדמיתה של רומא ותפיסת כוחה בעיני כוחות חצוניים. תפיסה אסטרטגית זו גם שמה דגש על שמירה על מידת השליטה של רומא במדינות החסות שלה ולא על ההגנה על תושבי האימפריה.
משנת 69 לספירה ועד אמצע המאה ה-3 לספירה החלה להתבסס מערכת אסטרטגית חדשה. הכוחות הצבאיים היו ממוקמים בגבולות, והגמישות הקודמות שלהם נעלמה. בנייתם של חומות וביצורים נוסח חומת אדריאנוס באנגליה וגרמניה וביצורים נוספים בזמנו של קונסטנטינוס.
הרומאים הפסיקו עם מסעי הכיבושים הגדולים והתמקדו בשמירה על הקיים. למעשה עם תהליכי הרומניזציה הרחבים שהתרחשו ברחבי האימפריה הדגש היה על שמירת השלווה וביטחון האזרחים, שלווה שעלתה במחיר גמישות של הצבא הרומי ופיצולו ליחידות קטנות המסופחות להגנה על אזור מסוים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- edward luttwak, the grand stategy of the roman empire, weidenfeld &niclson, 1998.
- (תרגום של המקור לעיל: אל"מ ברוך קורות) אדוארד נ' לוטוואק, האסטרטגיה רבתי של האימפריה הרומית, הוצאת "מערכות", 1982
| אמנות המלחמה | |
|---|---|
| אמנות המלחמה: | טקטיקה · מבצעיות (אופרטיבה) · אסטרטגיה · דוקטרינה צבאית · תורת לחימה |
| מושגי יסוד: | יסוד התנועה · יסוד האש · קרב · מלחמה |
| תיאורטיקנים: | סון דזה · קרל פון קלאוזביץ · אלפרד גראף פון שליפן · בזיל ה. לידל הארט |
| טקטיקה | |
|
מערכים צבאיים בעת העתיקה - מערך ריבוע · פלנקס · טסטודו · אימפי אדמה חרוכה · איגוף · בלימה · גרילה · דיכוי הגנה אווירית · הטעייה · המנעה אווירית · הסוואה · הסתערות · הפרד ומשול · הצנחה · חיפוי · טרור · לוחמה בשטח בנוי · לוחמה פסיכולוגית · מארב · מכה מקדימה · מלחמת בזק · מפת מבצע · מצור · ריכוז מאמץ · תנועת מלקחיים טקטיקה של פרשים · חי"ר · שריון · ארטילריה · לחימה אווירית · לחימה ימית |
|
| אסטרטגיה לאורך ההיסטוריה | |
| הטקטיקה והאסטרטגיה היוונית · הטקטיקה והאסטרטגיה היוונית וההלניסטית · הטקטיקה והאסטרטגיה הרומית · הטקטיקה והאסטרטגיה האירופאית בימי הביניים · הטקטיקה והאסטרטגיה האירופאית בעת החדשה · הטקטיקה והאסטרטגיה במאה ה-20 | |
