הדף היומי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדף היומי הוא סדר ללימוד התלמוד הבבלי, בקצב של דף אחד ליום, הנלמד על-ידי מאות אלפי יהודים בכל העולם. הואיל ובש"ס יש 2711 דפים, הלימוד נמשך כשבע שנים וחצי.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] יסוד הרעיון
רעיון הדף היומי הוכרז על ידי מחוללו הרב מאיר שפירא מלובלין, מרבני פולין הצעירים, לאחר שנועץ בגדולי הדור דאז, החפץ חיים, והאדמו"ר מגור (באותה תקופה היה זה האמרי אמת), והם הביעו את תמיכתם וברכתם.
[עריכה] ההכרזה
ההכרזה הייתה ביום ט' אלול תרפ"ג (21 באוגוסט 1923), בכנסייה הגדולה של תנועת אגודת ישראל, והרעיון התקבל בהתלהבות. הוחלט להתחיל את הלימוד בראש השנה, א' תשרי תרפ"ד. לפי המסופר בספר תולדותיו של רבי מאיר שפירא, היה חשש גדול להתחיל ליישם את תוכנית "הדף היומי" (מגודל המחויבות לרציפות בלימוד), עד שהאדמו"ר של חסידות גור הרב אברהם מרדכי אלתר אמר באותו ראש השנה: "אני הולך ללמוד דף יומי", דבר ששכנע את חסידיו הרבים ואחריהם את שאר הציבור.
[עריכה] הדף היומי כיום
מאז ההכרזה כבר נחגג סיומם של 11 מחזורי לימוד הדף היומי, כאשר סיום המחזור האחד-עשר היה ב-כ' באדר א' תשס"ה. לימוד המחזור ה-12 החל למחרת, כ"א באדר א' תשס"ה, והוא עתיד להסתיים בי"ד במנחם אב תשע"ב. עיקר החיזוק בציבור הכללי בימינו בנושא לימוד הדף היומי נובע מארגון "מאורות הדף היומי" מיזם מבית מדרש סוכטשוב המספק חוברות עזר, שיעורים ועלונים שבועיים. בציבור תלמידי הישיבות נובע החיזוק מאיגוד "דרשו" . יצויין כי לימוד הדף היומי פרץ את גבולות אגודת ישראל - חרדים, וכיום משתתפים בו גם דתיים לאומיים וחילונים.
מגידי השיעור מונחים על ידי הרבנים (במאורות הדף היומי זה הרב חיים דוד קובלסקי) כיצד להעביר את השיעור בצורה מעניינת. "מאורות הדף היומי" מוציאים גם גמרות חדשות לכל מסכת בהם איורים צבעוניים (כמו במסכת עירובין), לימוד הלכה יומי ועוד. האיורים שהוצאו במהדורת "מאורות הדף היומי" מופיעים על פי רוב גם בספר נפרד - "המאור המבואר".
ניתן לראות את התפוצה העצומה של הדף היומי בספרים הרבים שיוצאים על סדר הלימוד (לאו דווקא בשל הקשר אלא פשוט בשל הרווח הכלכלי): קונטרסי "בקיצור", ש"ס "שוטנשטיין", ש"ס מתיבתא (מכון "עוז והדר"), ש"ס מהדורת "לובלין", ש"ס "חברותא" ועוד ספרים וחוברות היוצאים על סדר הלימוד.
עם תחילת המחזור ה12 של הדף היומי החליטו גדולי ישראל מכל החוגים והעדות להוסיף ללימוד הדף היומי 2 הלכות למעשה העוסקות בנושא הדף . תקנה זו התפשטה בציבור הלימודים ונענתה בהתלהבות מרובה.
עם זאת, ישנם כאלו שהתנגדו לשיטת לימוד זו, מחמת זיקת הרעיון לאגודת ישראל, ומטעמים אחרים. ביניהם ניתן לציין את חסידות סאטמר, חב"ד, ומונקאטש. בחסידות סאטמר אף קבעו סדר לימוד של עמוד יומי.
[עריכה] היתרונות והחסרונות
בלימוד הדף היומי ישנן כמה מעלות:
- לימוד דף ליום יוצר מסגרת מחייבת ללימוד הדף, שהרי אם לא למדת הרי אתה בפיגור אחרי הקצב העולמי.
- המסגרת גם יוצרת חיוב ללמוד בכל יום ויום, ובכך הלומד אינו מפסיד את החיוב לקביעת עיתים לתורה מידי יום.
- ריבוי הלומדים את הדף יוצר מספר רב ומגוון של שיעורים בדף היומי לכל הרמות והגילאים.
- העובדה שבכל ריכוז יהודי יש קבוצות שלומדות את הדף היומי, נותנת אפשרות להשתתף בשיעור בכל מקום שתגיע.
- לימוד בקצב זה יוצר את העובדה שלאחר כשבע וחצי שנים זוכה הלומד לסיים את התלמוד בבלי שהוא מיסודות התורה שבעל פה.
לעומת זאת, ישנם כמה חסרונות בלימוד זה:
- מכיוון שבכל יום נלמד דף וההתקדמות אינה פוסקת, רוב הלומדים אינם מקדישים זמן לחזור על לימודם ולא זוכרים את מה שלמדו.
- הזמן הקצר המוקדש ללימוד הדף (כשעה בדרך כלל), גורם לכך שהדף לא נלמד בעיון והעמקה כפי הצורך.
בגלל חסרונות אלו, לא נתקבל לימוד הדף היומי בקרב הלומדים במשך כל היום, שכן הם מעדיפים להשקיע יותר בהבנת הדברים וידיעתם. לעומת זאת בקרב הציבור העובד, ישנו קהל רב שלומד את הדף היומי, כיון שהוא נותן מסגרת מעולה לקביעת עיתים לתורה מידי יום.
הפתרונות לחסרונות אלו מתקיימות במסגרות של "כוללי ש"ס" בהם נלמד הדף היומי כל היום כך שמתאפשרת העמקה וחזרה על הנלמד.
[עריכה] "המשניות החסרות"
בין החסרונות הפחות מודגשים הוא העובדה שמי שמסיים מסלול הדף היומי לא מסיים את כל הש"ס וזה מכיוון שכ - 43% מהש"ס מורכב רק ממשנה (לדוגמה, מכל מסכתות סדר זרעים במשנה רק על מסכת ברכות יש תלמוד בבלי) הדבר הובא לשאלת המייסד רבי מאיר שפירא אשר הודה שיש בעיה בדבר אך מכיון שבאותו זמן לא היה סידור אחיד בדפים למשניות שאין עליהם גמרא לא היה ניתן לעשות לוח שיכלול את המשניות הללו, מה גם שהרעיון רק התחיל והיה תקוה שלפחות לידיעת התלמוד הבבלי תהיה מסגרת. בימינו גם בעיה זו נפתרה (אם כי הדבר פחות מפורסם) על ידי מסגרת של לימוד משנה אחת ליום חמשה ימים בשבוע (ללא ימי שישי ושבת) רק על המשניות שאין עליהן גמרא. במסלול כזה מסיימים את כל המשניות הללו במקביל לסיום הדף היומי.
[עריכה] דף יומי בספרים אחרים
[עריכה] דף יומי ירושלמי
אחרי הצלחת יוזמת הדף היומי של התלמוד הבבלי הכריז כ"ק האדמו"ר מגור (באותה תקופה) רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" בכנסייה הגדולה השישית של אגודת ישראל, שהתקיימה בחודש טבת תש"מ על הדף היומי בתלמוד הירושלמי באותו העקרון של התלמוד הבבלי, לימוד זה לא תפס תאוצה כמו הדף היומי הבבלי והוא נלמד בעיקר על ידי חסידי גור וגם אצלם כמעט שלא. המחזור הראשון של התלמוד הירושלמי החל ביום ט"ו בשבט תש"מ, וכל מחזור בדף היומי של הירושלמי אורך כארבע שנים ורבע (בשונה ממסלול דף היומי הבבלי המסתיים תוך שבע וחצי). בערב ראש השנה תשס"ו (כ"ט באלול תשס"ה) החל המחזור השביעי של הדף היומי בתלמוד הירושלמי, אשר עתיד להסתיים בכ"ו בטבת תש"ע.
[עריכה] ספרים נוספים
הרעיון של המהר"ם שפירא הוביל לקביעת מיזמים ומסגרות ללימוד תקופתי עם מטרה לסיים ספרים נוספים מארון הספרים היהודי. מסגרות אלו לא תפסו מעמד כמו הדף היומי אם כי הם מקובלים בחוגים מסוימים. ספרים נוספים שנקבע להם לימוד תקופתי (לא בהכרח דף ליום לפעמים פרק או מספר פרקים תלוי בגודל הספר) הם:
-
- לפי ה"סדרים" שנקבעו בו וכך מסיימים בכל שנה על ידי לימוד בכל ימי החול.
- שני פרקים ליום - לימוד הידוע בשם "חק יעקב".
-
- משנה או שתי משניות ליום (סיום כל שש שנים).
- פרק יומי (סיום של שנה וחצי).
- פרק וחצי או 15 משניות ליום (סיום כל שנה).
- ח"י פרקים ליום (סיום כל חודש). לפי שיטה זו כתוב הספר "משנה סדורה".
-
- הדף היומי - ראה לעיל (סיום כל שבע וחצי שנים).
- העמוד היומי נוהג מקובל בחצרות חסידויות מסוימות (סיום כל כ-15 שנה).
- פ"ד דפים ליום (סיום כל חודש). ידוע שכך נהג הגאון מווילנה בחלק מחייו.
- משנה תורה לרמב"ם (נוסד על ידי הרבי מלובביץ' - חסידות חב"ד)
- ערך מורחב – רמב"ם יומי
- פרק יומי (סיום כל שנתיים וחצי).
- שלושה פרקים ליום (סיום כל פחות משנה).
- מצווה יומית בספר המצוות להרמב"ם (במקביל למסלול של שלשה פרקים יומיים ב'משנה תורה').
- טור ובית יוסף.
- שולחן ערוך.
- משנה ברורה (שלוש הלכות ליום).
- חפץ חיים וכן שמירת הלשון.
- בן איש חי שבועי לפי פרשיות השבוע לנוהגים כבן איש חי.
- ילקוט יוסף (לנוהגים כרב עובדיה יוסף).
- תניא (סיום כל שנה. תחילת סדר הלימוד בחג הגאולה - י"ט כסלו).
- ליקוטי מוהר"ן (בקרב חסידי ברסלב בעיקר).
