דרך הבשמים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דרך הבשמים היא אחת מהדרכים העתיקות אשר שימשו להובלת סחורות מאסיה לאירופה. רוב הסחורות שעברו בדרך זו היו תבלינים, בשמים ומלח, שחשיבותו בעת העתיקה הייתה גדולה מאוד עקב יכולתו לשמר מזון. סחורות אלה הם שנתנו לדרך את שמה - דרך הבשמים. הדרך התחילה מאזור תימן העתיקה, עברה דרך מדבריות ערב הסעודית והנגב, והסתימה בנמל הגדול של אותה תקופה, נמל עזה. משם עברו הסחורות בספינות לאירופה.
התנועה על דרך הבשמים התנהלה לרוב בשיירות (אורחות) גמלים, כדי לשאת את כמות הסחורות, וכן את המזון והציוד לשיירה עצמה. אורחה כזו היא קבוצה גדולה ואיטית, ולרוב עשירה, ולכן מטרה נוחה לשודדים באזור. שבטים שלמים פיתחו אורך חיים המבוסס על שוד שיירות בדרך.
רשת הדרכים של העת העתיקה כללה גם את דרך הים, דרך המלך, דרך המלח, ודרך השיירות. דרכים אלה חוצות את ישראל לאורכה ולרוחבה, והן שימשו את השיירות המובילות סחורות מכל רחבי אסיה אל אזור ישראל, שממנו היה קל להפליג בספינות לאירופה.
דרך הבשמים הוכרזה אתר מורשת עולמית על ידי אונסקו בשנת 2005
[עריכה] ראו גם
ערים ויישובים:
מצודות דרכים וחאנים:
- מצד מחמל
- מצד סהרונים
- מצד נקרות
- חורבת קצרה
- מואה הנבטית
- מעלה עקרבים
[עריכה] קישורים חיצונים
- דרך הבשמים תיאור הנושא ואת הסיבות שהביאו את אונסקו להכריז עליו כאתר מורשת עולמית. (אנגלית)
  |
|---|
| העיר העתיקה בירושלים - מצדה - עכו - העיר הלבנה |
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
