דרור (תנועה)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנועת דרור הייתה תנועה ציונית סוציאליסטית, שהוקמה ברוסיה בשנת 1911 תחת השם פרייהייט (דרור ביידיש). התנועה דגלה בחינוך לערכים לאומיים וסוציאליסטיים, טיפוח תרבות יהודית, לימוד השפה העברית והגשמה חלוצית של עקרונות הציונות.
ב-1917, לאחר המהפכה הבולשביקית, נאסרה פעולתם החוקית של תנועות ציוניות ברוסיה, ותנועת פרייהייט ירדה למחתרת. מרכז התנועה עבר לפולין והנהגתה ישבה בורשה. ב-1925 הצטרפו חברי התנועה לתנועה הציונית-סוציאליסטית פועלי ציון, והיו לתנועת הנוער של פועלי ציון. חברי התנועה שעלו לארץ הצטרפו לישובי הקיבוץ המאוחד.
בדומה לתנועות נוער אחרות בפולין, קיימה התנועה קיבוצי הכשרה ומחנות נוער. ב-1938 התאחדה תנועת פרייהייט עם החלוץ הצעיר, תנועת הנוער של החלוץ, והחלה לפעול תחת השם העברי "דרור". בתקופת מלחמת העולם השנייה פעלה תנועת דרור בגטאות, ונודעה במיוחד הגימנסיה המחתרתית שהפעילה בגטו ורשה, עם כ-120 תלמידים.
בשנת 1980 התאחדה תנועת דרור עם תנועת הבונים, וקמה תנועת הבונים דרור, המונה סניפים בקהילות היהודיות בתפוצות ומיוצגת בארץ על ידי תנועת הנוער העובד והלומד.
