דער יודישע וועקער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

ערך זה עוסק ב'מעורר' בעריכתו של אלעזר רוקח. לערך העוסק בירחון ה'מעורר' שערך יוסף חיים ברנר בתחילת המאה העשרים בלונדון, ראו המעורר.

שער ה"דער יודישע וועקער"

דער יודישע וועקער, (Der Jüdische Wecker - התרגום לגרמנית בכותרת המשנה או המעורר היהודי בתרגום לעברית), היה שבועון ביידיש אשר יצא לאור בסטניסלבוב ובבוצ'אץ' בין השנים 1905-1907.

[עריכה] המערכת

עורך ראשי: אלעזר רוקח (1854-1914)

עורכי משנה:

ש"י צ'אצ'קס (לימים שמואל יוסף עגנון)
אברהם לבנסארט (1880-1909)

מו"ל:

מהגיליון הראשון ב־29 בספטמבר 1905 ועד לראשית 1906 - אייזיק ויידנפלד
מראשית 1906 ועד הגיליון האחרון מספר 65 ב־10 במאי 1907 - מאכס (מורדכי) פפר

בית דפוס:

עד גיליון מספר 26 ב־23 במרץ 1906 - דפוס ויידנפלד בסטניסלבוב
מגיליון 27 ב־25 במאי 1906 ועד לגיליון האחרון מספר 65 ב־10 במאי 1907 - דפוס וו. דרטלר בבוצ'אץ'

[עריכה] השם והשפה

"דער יודישע וועקער" ולא "דער יידישער וועקער" כפי שמתבקש מן היידיש התקנית. הסיבה: השפעת השפה הגרמנית על היידיש הגליצאית. גם כותרת המשנה כתובה בגרמנית "Der Jüdische Wecker". במאמרים אפשר למצוא הרבה גרמניזמים. כבר בעמוד הראשון של העיתון, נוסף לכותרת ביידיש וגרמנית רשומה הכתובת בפולנית. מכאן שבעיתון ישנו שימוש בארבע שפות לפחות - יידיש, עברית (ישנם גם מאמרים ומודעות בעברית), גרמנית ופולנית. זו תופעה אופיינית לקהילה היהודית בגליציה, שחיה בהוויה תרבותית רב לשונית.
דוד פור
העילוי מסטאניסלוו
אברהם לבנסארט (לעבענסארט)
תר"מ-תרס"ט (1880-1909)
האיש ויצירתו
הוצאת י.ל. פרץ, תשס"א-2001

[עריכה] סוגה ותכנים

המעורר כשמו כן הוא, השתדל לעורר את היהודים בגליציה מתרדמתם ומשקיעתם בד' אמותיהם, להפנות את המבט לעבר בעיות העם היהודי בחיפוש אחר פתרונות למצוקותיו ולסבלו. כך אנו מוצאים מאמרים ורשימות על הנעשה בקרב קהילות יהודיות בעיירות גליציה, ברחבי הקיסרות האוסטרו-הונגרית, ברוסיה ואף בארצות הים התיכון ואפריקה, תאורי פוגרומים וקריאה להתגייסות למען נזקקים. קהל קוראיו, יהודים קוראי יידיש, בעלי חינוך מסורתי יהודי, היו מעורים בחיי היום יום ומעוניינים באינפורמציה על המתרחש בעולם היהודי, בסביבתם הקרובה והרחוקה, ועל המתרחש בעולם הגדול.

המעורר, האריך ימים למעלה משנתיים לעומת 'הירדן' (ירחון בעברית בן 4 גליונות בלבד 70 עמודים כל אחד מהם, שנדפס אף הוא בתקופה ההיא בעריכת רוקח בסיועם של יצחק פרנהוף ואברהם לבנסארט והוקדש לספרות, שירה, מדע וענייני החיים). לעומת "הירדן", תחום ענייני החיים תופס ב"מעורר" מקום נכבד יותר, וזה מובן מאליו כיוון שיצא בכל שבוע. עם זאת, "המעורר", שכל אחד מגיליונותיו מנה בין 4 ל-8 עמודים, עסק אף הוא בענייני מדע, בריאות וכיו"ב ובענייני ספרות ותיאטרון. כמעט בכל גיליון מתפרסמים סיפור, שיר, פליטון וכיו"ב. בין היתר התפרסמו יצירות הנעורים בשירה ופרוזה של עגנון ויצירותיו ביידיש של אברהם לבנסארט.

משתתפי המעורר חתמו על פרי עטם בשמותיהם, בפסדונימים, ולפעמים הותירו אותם בלא חתימה. מכך עולה סוגיה נפרדת בתולדות כתב העת: מי עמד מאחורי כל קטע לא חתום (או חתום בשם עת) ומי "אימץ" את רעיונותיו של חברו למערכת ביצירות מאוחרות יותר. גם ב"מעורר" וגם ב"הירדן" שלטו המגמה הציונית והעברית בדגש על יהדות גליציה, סופריה וקוראיה. הירדן היה אליטיסטי יותר וקהל קוראיו מצומצם ביחס למעורר היותר עממי שציבור קוראיו דובר יידיש. עם זאת במעורר הודגשה חשיבות העברית במאמרי המערכת ובמאמרים המעטים האחרים שנכתבו בעברית או ביידיש על השפה העברית. במאמר שכותרתו "דברים אחדים" ואינו חתום בגליון 17 מ- 19.1.1906 נאמר בין השאר: "נשמת היהדות, חיותה, פרכוסה, יומה, תלויה ונעוצה בשפתה ובספרותה". בגיליון אחר מפרסם עגנון מאמר בשני המשכים ביידיש "איבער העברעאישע דיכטער", "על משוררים עבריים".

[עריכה] אנשי שם אודות העיתון

כותב עגנון: "לצערי לא עלתה בידי לראות כמה ספרים שאני מכיר אותם מילדותי ... וכגון יידישע וועקער שבועון ביידיש שנערך בבוטשאטש על ידי ר' אלעזר רוקח מצפת ונדפס בבוטשאטש בדפוסו של זאב דראטלר ואני עצמי פרסמתי בו שירים וסיפורים"
ספר בוטשאטש
מצבת זכרון לקהילה קדושה
בעריכת ישראל כהן
תל אביב תשט"ז

[עריכה] גורלם של גליונות הדער יודישע וועקער

הועלו על מיקרופילם בספריית מהלמן באוניברסיטת ת"א.

[עריכה] קישורים חיצוניים

בספר היזכור של בוצ'אץ' שנסרק כמו ספרי זכרון רבים אחרים למאגר הדיגיטלי של הספריה הציבורית של ניו יורק ניתן לצפות בכמה מובאות מן העיתון העוסקות בחיי היום יום של העיר בתחילת המאה ה-20. (יש לדלג לעמודים 118-127).