דן השומר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דן השומר, אופרה מאת מרק לברי לליברטו מאת ש. שלום ומקס ברוד היא האופרה העברית הראשונה. האופרה הוצגה לראשונה בשנת 1940 על ידי האופרה הארצישראלית העממית. בהצגת הבכורה ניצח על התזמורת מרק לברי עצמו. את הכוריאוגרפיה ערכה גרטרוד קראוז והתפאורות עצבו על ידי יוחנן סימון. מהיותה של האופרה האופרה הראשונה בעברית עוררה רגשות לאומיים בקרב היישוב היהודי בארץ ישראל. לאחר חמישים הצגות הוענק למחבריה פרס מטעם הקרן הקיימת לישראל.

תוכן עניינים 1 תקציר העלילה 1.1 הדמויות 1.2 העלילה 1.2.1 מערכה ראשונה 1.2.2 מערכה שנייה 1.2.3 מערכה שלישית 2 ראו גם 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] תקציר העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

[עריכה] הדמויות

• דן השומר (בריטון)
• אפרת, אשת דן השומר (סופרן)
• חברי הקיבוץ:
  • בונים, חבר קיבוץ (בס)
  • ולולה, חבר קיבוץ (בס)
  • ימימה, חברת קיבוץ (סופרן)
  • נחמן, חבר קיבוץ (טנור)
  • נעמי, ילדה בקיבוץ (סופרן)
  • רנה, ילדה בקיבוץ (סופרן)
  • שמואל, הממונה על הביטחון בקיבוץ (בריטון)
  • שמעון, חברי קיבוץ
• צל שחור (בס)
• אחמד (טנור)

[עריכה] העלילה

[עריכה] מערכה ראשונה

המערכה הראשונה נערכת ליד מחסן האריזה של הקיבוץ. אפרת, אשת דן, הולכת לעבוד בפרדס. באפרת מאוהב נחמן אשר לא אוהבת אותו. אחמד, ערבי ידיד הקיבוץ, מזהיר את הקיבוץ מפני שודדים שהופיעו בסביבה, ואף משאיר גלביה של שודדים על מנת לעזור לשומרי הקיבוץ. שמעון רוצה לעזוב את הקיבוץ בשל הסכנה. חברי הקיבוץ חוזרים מן הקטיף בפרדס שיבולם בסלים על כתפיהם.

[עריכה] מערכה שנייה

המערכה השנייה נערכת בחצר בית בקיבוץ. המבוגרים בקיבוץ, ובייחוד בונים הקפדן אינו מרוצה מהתנהגות הדור הצעיר (ילידי הארץ), אולם ולולה, אף הוא מהמייסדים, מסנגר על מעשי הילדים. ילדי הקיבוץ מתכנסים סביב ולולה המספר להם אגדה על ל"ו צדיקים.

שמואל, הממונה על הביטחון בקיבוץ מזהיר את כולם מפני התקפה קרובה. נחמן בא לחדרה של אפרת לגלות לה אהבתו אליה. דן מפתיע אותם, אך במקום לכעוס עליו מבקש ממנו שישמור על אשתו במידה ויקרה לו משהו. לאחר שמתחילה מתקפת השודדים, שמעון חוזר בו מרצונו לעזוב ומצטרף למגינים על הקיבוץ. נחמן לובש את בגדי השודדים ויוצא אל מחוץ לקיבוץ לעבור בינם ולנסות להזעיק עזרה. כדור פוגע והורג את ולולה.

[עריכה] מערכה שלישית

המערכה השלישית נערכת בעמדה, בשעת לילה, בה שומר דן. דן מרגיש בנחמן החוזר לבוש בגדי שודדים ומתפתה לירות בו, אך עומד בפיתוי, ויורה בצל המייצג את הזיותיו. נחמן הצליח להביא עזרה מקיבוצים שכנים ויחד מגרשים את השודדים. נחמן ודן מתפייסים, והקיבוץ מתאחד מחדש.

[עריכה] ראו גם

• משה גורלי, צלילים מספרים, הוצאת יבנה, תל אביב, 1956.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• דן השומר באתר האופרה הישראלי.