דליפת זיכרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דליפת זיכרון הוא מצב שבו תוכנה לא משחררת זיכרון שהקצתה באופן דינאמי (דהיינו, בהוראת המשתמש). חלק מהזיכרון הפנוי נותר תפוס ולא ניתן להשתמש בו יותר במשך זמן ריצתה של התוכנה, מה שעלול לפגום בביצועיה, בפרט אם מדובר בתוכנה שמתוכננת לרוץ פרק זמן ממושך ברצף.
שגיאות תכנות המוליכות לדליפת זיכרון הן נפוצות למדי בשפות תכנות אשר אין להם "איסוף זבל" מובנה אוטומטי ואשר מסתמכות בצורה נרחבת על פעולות עם מצביעים. על שפות אלו נמנות C ו++C.
בעקבות בעיה זו פותחו כלים כמו Purify, Valgrind ו-Insure++ אשר מאפשרים זיהוי דליפות זיכרון בתוכניות C ו++C. יש לציין שניתן לממש יכולת "איסוף זבל" סבירה לתוכניות אלו, אך היא אינה מוחלטת.
דליפת זיכרון עלולה לבוא גם בעטיו של זיכרון שאינו בשימוש התוכנה הספציפית, שכן לא התוכנית עצמה, אלא רכיב של מערכת ההפעלה אחראי לניהול הזיכרונות.
כאשר חלק גדול מדי מהזיכרון נותר תפוס ואינו משוחרר עלולים המערכת כולה או לכל הפחות, חלקים חשובים בה, להפסיק לתפקד כראוי.
בשפות אשר מספקות ניהול זיכרון אוטומטי, כמו ג'אווה, C# או Lisp, לא ייתכנו מצבים של דליפות זיכרון אם התוכנית כתובה היטב. דבר זה נוח בהרבה למפתחים, אולם הוא פחות גמיש ובעייתי בשל תקורת הביצועים שנוצרת.
[עריכה] דוגמה פשוטה בשפת C
להלן תוכנית קצרה אשר יוצרת דליפת זיכרון.
ההערות:
- (1) המידע על כתובת הזיכרון שאליה התייחס המשתנה string1 בתחילה אובד, שכן ערך אחר, כלומר כתובת של אזור אחר בזיכרון, מוכנס למשתנה. (שורה 9)
- (2) שחרור הזיכרון הנ"ל יתבצע כהלכה. (שורה 10)
- (3) שגיאה! הזיכרון כבר שוחרר שורה קודם. (שורה 11)
| שורה | קוד |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 |
#include <stdio.h>
#include <stdlib.h>
int main(void)
{
char *string1 = malloc(sizeof(char)*51);
char *string2 = malloc(sizeof(char)*51);
if( (string1!=NULL) && (string2!=NULL) )
{
fgets(string2,50,stdin);
string1 = string2; // (1)
free(string2); // (2)
free(string1); // (3)
return 0;
}
else
return 1;
}
|
[עריכה] ראו גם
- ניהול זיכרון
- השחתת זיכרון
- מנפה שגיאות זיכרון
- הקצאה דינמית
