דיסקמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דיסקמן היה הכינוי שחברת האלקטרוניקה היפנית סוני נתנה לנגן הדיסקים (מדיה דיגיטלית אופטית) הנייד הראשון. הדגם d-50 היה הנגן הראשון בשוק. השם discman אומץ על ידי סוני לכל קו מוצרי האודיו הניידים שלה, פירוש השם הוא "cd-walkman",שהוא חידוש לשם של סדרת הנגן אודיו האנלוגי הראשון שסוני הוציאה, הווקמן, שהשתמש בקלטות אודיו מגנטיות.

[עריכה] לפני היציאה לשוק

לפני המצאת הקומפקט דיסק היו קלטות האודיו המגנטיות הפורמט השולט בשוק לאכסון מוזיקה ומידע. בשנת 1979 חוללה סוני מהפכה בהרגלי השמיעה בכך שהכניסה את נגן מוזיקה הקומפקטי הראשון שהיה נוח לנשיאה. מוצר זה נקלט היטב בשוק העולמי.

עם המצאת הקופקט דיסק הבינה סוני את הפוטנציאל של פורמט זה והחלה לשווקו כמוצר מוביל בשוק ולא מוצר נישה למכורים לדבר.

[עריכה] התפתחות

מאז נגן הדיסקים הראשון (cdp-101) סוני עמלה לשפר את עיצוב המוצר על מנת להפחית את הכוח שצרך וכמות החלקים. פרויקט זה, שנקרא "CD CD", שם לו למטרה להפוך את פורמט הדיסקים האופטים לזול וזמין יותר. אחרי שסוני הצליחה להפחית את גודל הנגן דיסקים הנייח לעשירית מגודלו המקורי ניתן היה לייצר את נגן דיסקים הנייד הראשון, שיצא בשנת 1984 תחת השם discman.

המטרה הייתה לייצר נגן נייד בגודל 4 אריזות דיסקים אחד על גבי השני, או בממדים של 13x13 סנטימטר על 4 סנטימטר עובי.

[עריכה] יציאה לשוק

הדגם D-50 שהיה הנגן דיסקים אופטיים הראשון, יצא לשוק בנובמבר 1984, ביום שמסמל שנתיים ליציאת פורמט הדיסקים האופטיים לייצור המוני.

למרות שהיה בגודל קטן יחסית של 2 קופסאות דיסקים היחידה הציעה את אותן הפונקציות שהציע הcdp-101, אם כי ללא השלט רחוק.

היחידה עלתה 49800 ין (442 דולר) - חצי מהמחיר של cdp-101. העלות הנמוכה הביאה לפריצת דרך משמעותית במכירות של מוצרי פורמט הדיסקים האופטים.

בזכות פופולריות הרבה לה זכה המוצר החזירה סוני את השקעה בפיתוח תוך שנה וחצי.

[עריכה] השפעה

ההשקה של הd-50 עוררה עניין רב ותרמה לשתרשות פורמט המדיה הדיגיטלית אצל הציבור ותעשיית המוזיקה.

השוק תוך זמן קצר רווה במוצרים של יצרנים אחרים שהורידו את המחיר לנגן הנייד.

תעשיית המוזיקה חוותה עלייה דרמתית במוזיקה שיוצאת על מדייה אופטית (cd).

[עריכה] עתיד

בתחילה נראה היה כי פורמט הקומפקט דיסק דועך ומסתמנת עלייה של מוזיקה דיגיטלית (mp3) שצמחה בעיקר בגלל רשתות השיתוף. אולם הולכת ומתהווה דרך חוקית לקנייה של מוזיקה דיגיטאלית (דוגמת itunes של apple).

מאידך, תעשיית המוזיקה ממשיכה נכון לשנת 2006 לנסות ולהיאחז בפורמט המדיה האופטית לשיווק יצירות מוזיקליות.

במקביל, מתחיל להתפתח זרם חדש ^[1] של חזרה לשיווק יצירות מוזיקליות בתקליטי ויניל. לא ברור עוד אם מדובר בקוריוז חולף או בחזרה אמיתית, אך בבסיס מגמה זו עומדת הטענה כי איכות הקול המוקלט בפורמט זה גבוהה יותר.