דומניקו אלברטי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דומניקו אלברטי Domenico Alberti (נולד בסביבות 1710 - נפטר ב-1740) היה זמר, נגן צ'מבלו ומלחין איטלקי, שיצירותיו מהוות גשר בין שלהי הבארוק לתקופה הקלאסית.
אלברטי נולד בונציה ולמד מוזיקה אצל אנטוניו לוטי. הוא כתב אופרות, שירים וסונאטות לכלי מקלדת, שבהן הוא נודע ביותר בימינו. הסונאטות האלה עושות שימוש תדיר בסוג מסוים של ליווי ארפג'י ביד שמאל, המוכר כיום בשם בס אלברטי. הוא מורכב מאקורדים שבורים סדירים, כשהצליל הנמוך מופיע ראשון, אחריו הגבוה, האמצעי ושוב הגבוה. המתכונת הזאת חוזרת על עצמה שוב ושוב. כיום נחשב אלברטי למלחין זוטר וכמעט אין מנגנים או מקליטים את יצירותיו, אבל בס אלברטי שימש מלחינים רבים בתקופות מאוחרות יותר ונעשה ליסוד חשוב במוזיקה לכלי מקלדת בתקופה הקלאסית.
בתקופת חייו הוא, התפרסם אלברטי כזמר. לעתים קרובות היה מלווה את עצמו בצ'מבלו. לא הרבה ידוע על חייו, אבל הוא היה שגריר ונציה בספרד בשנת 1736, שם שמע את שירתו הזמר הקסטרטו הנודע פארינלי. על פי השמועה, פארינלי התרשם, אם כי אלברטי היה חובב.
יצירותיו המוכרות ביותר של אלברטי הן הסונאטות שלו לכלי מקלדת, אם כי גם הן מבוצעות לעתים נדירות מאוד. משערים, שכתב בסביבות 36 סונאטות, ומהן שרדו 14. לכולן שני פרקים, כל אחד מהם בצורה בינארית.
קרוב לוודאי שהסונטות הראשונות לכינור של מוצרט, שנכתבו בגיל שבע, עוצבו לפי הדגם של אלברטי, אם כי הדוגמאות של מוצרט נחשבות בדרך כלל לעולות על קודמותיהן.
