דויד ברוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דויד ברוזה
מקור	חיפה, ישראל
שנות פעילות	1977- היום
ז'אנר	רוק פולק רוק בלוז
חברת תקליטים	אן אם סי RGB הד ארצי
חברי ההרכב	{{{חברי ההרכב}}}
חברים לשעבר	{{{חברים לשעבר}}}
{{{אתר}}}

דויד ברוזה, הידוע גם כדייוויד ברוזה (נולד ב-5 בספטמבר 1955), זמר ומלחין ישראלי.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 צעירותו 1.2 תחילת הדרך כזמר 1.3 הפריצה עם "האשה שאיתי" 1.4 הקריירה בחו"ל 1.5 המשך הקריירה בישראל 2 דיסקוגרפיה 3 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] צעירותו

דויד ברוזה נולד וגדל בעיר חיפה. אמו היא הזמרת שרונה אהרון. סבו היה ממקימי נווה שלום. נעוריו עברו עליו בספרד שאביו שימש שם בשליחות, והוא הושפע מהמוזיקה והתרבות הספרדית. הוא למד בפנימיה באנגליה, שב לספרד וב-1974 חזר לישראל כדי להתגייס. לאחר תקופה של כשנה וחצי בצבא, בה הצליח לשלב גם הופעות קטנות באזרחות, הצטרף לצוות הווי חיל האויר יחד עם אחותו טליה ודפנה ארמוני. להיטם הגדול היה "בתוך", אותו שרו בפסטיבל הזמר 1977.

[עריכה] תחילת הדרך כזמר

לאחר שחרורו מהצבא, החל ברוזה את דרכו העצמאית כזמר בהופעות קטנות בפאבים ומועדונים. יהונתן גפן הבחין בו וצירף אותו למופעו "שיחות סלון" כחלק מ"להקה טובה" עם יעל לוי ויצחק קלפטר. אלבום המופע, שיצא ב-1977, כלל את ביצועו של ברוזה ל"שיר אהבה בדואי" של קלפטר ואת השיר הראשון המשותף של ברוזה וגפן- "יהיה טוב", שנכתב במהלך המופע, לכבוד ביקורו של נשיא מצרים אנואר סאדאת בארץ, והפך ללהיט גדול. שיתוף הפעולה בין ברוזה לגפן המשיך גם הלאה, באלבום והמופע לילדים "הכבש השישה עשר", שם ביצע ברוזה את השיר "רעמים וברקים", במופע המשותף "דויד ויהונתן" (1980), שכלל שירים סאטיריים והוקלט גם לאלבום, ובתרומה הרבה של גפן לקריירה של ברוזה, בכתיבת חלק משיריו ותרגום שירים מספרדית. ברוזה העיד כי גפן הפך לחברו הטוב והוא הושפע ממנו רבות כמבצע וכאדם. ב-1978 נישא לרותי גביזון, שעזרה לו בהמשך הקריירה בהפקת אלבומיו והופעותיו.

לאחר הקלטת מספר שירים כמו "אל תשאלי אם אני אוהב" לסרט באותו שם והשתתפות באלבום לילדים "והילד הזה הוא אני" , הוציא ברוזה ב-1980 את האלבום "דויד ברוזה", שכלל את השירים מ"שיחות סלון": "יהיה טוב" ו"שיר אהבה בדואי", וכן שירים חדשים בהם ניכרת השפעה מהמוזיקה הספרדית כמו "סניוריטה". ב-1982 הוציא ברוזה את אלבומו השני, "קלף", שכלל שירים שהלחין בעצמו כמו "חיפה" (שנכתב במיוחד על ידי גפן על עיר הולדתו של ברוזה), "החיים הם חומר טוב", "דניאלה" ועוד.

[עריכה] הפריצה עם "האשה שאיתי"

ב-1983 הוציא ברוזה את האלבום "האשה שאיתי", שהכיל שירים ספרדיים מתורגמים לעברית, כחלק מההשפעות הספרדיות שספג בנעוריו. את השירים תרגם יהונתן גפן והפיק ועיבד לואי להב. רבים מהשירים באלבום, כמו "האשה שאיתי", "בנהר של סביליה" ו"סיגליות" הפכו ללהיטים גדולים. אלבום זה נחשב עד היום לאחד מהאלבומים הנמכרים ביותר בישראל ונמכר בלמעלה מ-200,000 עותקים (פלטינה מחומשת). גם סיבוב ההופעות שנלווה לאלבום הצליח מאוד.

[עריכה] הקריירה בחו"ל

בשיא הצלחת "האשה שאיתי" נסע ברוזה לניו יורק, ומאז הוא מתגורר בארצות הברית ומחלק את זמנו בין אמריקה לבין ישראל. לדבריו, עזב "בכדי לחפש משהו אחר, בשביל להרחיב אופקים" למרות זאת הוא טוען: "אני מאוד ישראלי וכך גם המוזיקה שלי, שנושמת את המקום הזה שהוא העוגן" [1]. הוא הוציא מספר אלבומים באנגלית וכן הוציא ב-2000 ו-2005 שני אלבומים בספרדית, שזכו לביקורות משבחות בספרד ובאמריקה הלטינית, אך ברוזה לא הצליח לחדור למיינסטרים של שוק המוזיקה בארצות הברית.

[עריכה] המשך הקריירה בישראל

בנוסף לקריירה בחו"ל, הוציא ברוזה בארץ את האלבומים: "נשיקה גנובה" (1991), "החומרים שמהם עשויה האהבה" (1994), "סודות גדולים" (1996) ו"זה הכול או כלום" (2002). האלבומים הצליחו בצורה יפה ומהם יצאו מספר שירי פופ ורוק ידועים שרובם הולחנו על ידו, בהם: "מתחת לשמיים", "ביקור מולדת", "בצהרי יום", "החומרים שמהם עשויה האהבה", "סודות גדולים", "בוכה אל הקירות" ו"זה הכול או כלום".

ברוזה מרבה להופיע בישראל, ובייחוד זכורות הופעותיו לפני הזריחה במצדה במסגרת פסטיבל ערד בשנות התשעים. אחת מההופעות הללו הונצחה באלבום "במצדה" (1993) שכלל את מרבית שיריו הידועים עד אז: "סיגליות", "שיר אהבה בדואי", וסימן ההיכר של הופעותיו במצדה- הלהיט "מתחת לשמיים". בשנת 1998 הוא נפצע קשה כשחזר מההופעה בערד, אך החלים במהירות. בשנת 2004 יצא אלבום האוסף "המיטב (לעכשיו)" שכלל את כל שיריו הידועים.

[עריכה] דיסקוגרפיה

אלבומים בעברית:

• פארקינג קומפלטו (2005)
• האוסף (2004)
• זה הכול או כלום (2002)
• מתחיל לנשום (1999)
• סודות גדולים (1996)
• רחוב שני (1995)
• החומרים שמהם עשוייה האהבה (1994)
• הופעה במצדה (1993)
• זמן רכבות (1992)
• נשיקה גנובה (1991)
• ברוזה (1984)
• האשה שאיתי (1983)
• קלף (1982)
• דויד ויהונתן (1982)
• דויד ברוזה (1980)
• הכבש השישה עשר (1977)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• האתר הרשמי של דויד ברוזה
• דויד ברוזה, באתר MOOMA
• מרב יודילביץ', חולם בספרדית, ראיון עם ברוזה ב-ynet