דוד אלרואי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

דוד אלרואי שנולד תחת השם מנחם בן שלמה אלרואי או מנחם בן שלמה אלרוג'י (אלרוג' הוא שם של מחוז בסוריה) היה יהודי תלמיד חכם בן המאה ה-12, שחי בצפון עיראק, אשר הכריז על עצמו כמשיח.

המקורות העיקריים לסיפורו של אלרואי הם כתביו של בנימין מטודילה, מגילת עובדיה הגר, וכן ספר דברי יוסף של יוסף סמברי בן המאה ה-17.

התנועה המשיחית בראשו של אלרואי פעלה בחצי הראשון של המאה ה-12, במזרחה של הח'ליפות העבסית, ומשכה אליה המוני יהודים מרחבי החליפות, כולל כזריה, אזרבייג'ן, כורדיסטאן, פרס ועיראק. תנועה משיחית זו התייחדה בכך שקראה למרד בשלטון המוסלמי.

[עריכה] ביוגרפיה

אלרואי נולד כנראה בעיר עמרייא (או עמדיה) שבצפון עיראק. לאחר שהכריז על עצמו כמשיח, החל אלרואי לקרוא לעצמו דוד, שם היאה למי שרואה את עצמו כמלך ישראל. הוא התחנך בישיבות בבגדד, ולפי בנימין מטולדה אף למד אצל ראש הגולה ואצל רבי עלי ראש ישיבת גאון יעקב. לפי המקורות אלרואי הצטיין בחוכמה ובכושר מנהיגות, והיה בעל ידע נרחב ומעמיק בדת היהודית, בהלכה ובתלמוד, בנוסף לחוכמה חיצונית ואף כישוף.

כדי לממש את יומרותיו המשיחיות קרא אלרואי ליהודי הקווקז וליהודי הארצות הסמוכות להתקבץ לכיבוש ירושלים. הוא נרדף בקווקז ולכן עבר מאוחר יותר להרי הכורדים.

כיוון שאלרואי קרא למרד במשטר הסלגו'קי ששלט בח'ליפות העבסית, הורה הסולטאן לכלאו. על פי האגדה, אותה מספר בנימין מטודילה, עשה אלרואי שימוש בכוחותיו העל-טבעיים כדי להיחלץ ולהופיע מחדש לעיני הסולטאן ושריו. חכמי היהודים התגייסו כדי לרסן את אלרואי עקב דרישת השליט המוסלמי, ואיומו בהרג של יהודי החליפות אם אלרואי לא יעצר. ראשי היהודים ניסו לשכנע את אלוראי לוותר על המרד, באומרם לו ששעת הגאולה עוד לא הגיעה, אך הם לא הצליחו להשפיע עליו.

אחד מהאגדות שקשורות באלרואי מספרת על זייפנים שכתבו מכתב בשמו, שבעזרתו הצליחו להשפיע על יהודי בגדד למסור לידיהם את כל כספם, ללבוש בגדי חג ולעלות על הגגות, בציפייה שתגיע רוח סערה שתביאם ירושלימה.

למרות שפרשת שיחרורו של אלרואי מהמעצר נטולה בספק, נראה שהוא הצליח, אם הוא באמת נכלא, להשתחרר מהכלא, ולחזור לעיר עמרייה. בשלב מסוים הצליחו אלרואי ותומכיו להשתלט על מצודת העיר, דבר שהביא לתגובה מקרב השלונות הסלג'וקים, ולהריגתו של אלרואי.

לפי אחת הגרסאות, שאותה מביא בנימין מטולדה, ויוסף סמברי חוזר עליה, המושל של אזור מוצל, סיף אלדין גאזי הראשון, שיחד את חמו של אלרואי, וזה חדר למצודת עמרייא, שיכר את חתנו, ולאחר שהנ"ל השתכר ונרדם, הרגו במיטתו. ההתארגנות של המרד התפוררה לאחר מותו של אלרואי, אולם רק לאחר שהסולטאן הסלג'וקי גבה מס גבוה מהיהודים, שככה חמתו.

מותו של אלרואי, שסיים את ההתארגנות הפוליטית של תנועתו, לא שם קץ לאמונה בו. בקרב חלק מהיהודים שהאמינו בו קמה תנועת המשך משיחית בשם "מנחמיים", על שם שמו המקורי של אלרואי, ועל שם השם המיועד למשיח.

יש המעריכים שמקור הסמל היהודי המפורסם ביותר, מגן דוד, הוא בשימוש שעשה בו אלרואי.