דברי ימי נרניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דברי ימי נרניה הינם סדרת ספרים שנכתבה על ידי הסופר האירי קלייב סטייפלס לואיס ובה מתוארים קורותיהם של ילדים מעולמנו שנקלעים לעולם נרניה.

הספרים משתייכים לסוגת ספרות הפנטזיה, ומערבים בהם גם מוטיבים הלקוחים מאגדות עם שונות, כגון כישוף, חיות מדברות, גמדים, ענקים ויצורים מיתולוגיים שונים, השאובים בעיקר מהמיתולוגיה היוונית, הרומית והאירית.

כמו כן, הספרים מכילים מוטיבים נוצריים רבים מאוד, ויש המפרשים אותם כאלגוריה לסיפורי הנצרות, אם כי המחבר עצמו הסתייג מפרשנות זו, ואמר שהסיפורים אמנם נכתבו בהשראת רעיונות נוצריים, אבל לא אמורים לייצג אותם.

תוכן עניינים 1 עיקרי העלילה 2 סדרת הספרים 3 גיבורי הסדרה 4 השפעות נוצריות 5 ביקורת 6 הפקות טלוויזיה וסרטי קולנוע 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] עיקרי העלילה

פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך.

הספר הראשון בסדרת נרניה, הוא "האריה, המכשפה וארון הבגדים" שמגולל את קורותיהם של ארבעה ילדים, אשר מפונים מלונדון המופצצת בתקופת מלחמת העולם השנייה לביתו של פרופסור בכפר. שם הם מגלים ארון ישן ונכנסים דרכו לעולם אחר וקסום בשם נרניה, בו שולטת מכשפה אכזרית הידועה בשם המכשפה הלבנה. הילדים מצליחים לבסוף לשחרר את העולם מעולה בעזרתו של האריה אסלן (המסמל את ישו).

הספרים הבאים מגוללים את המשך קורותיהם של הילדים האלו וילדים אחרים בנרניה. כל ארבעת האחים מופיעים גם בספר "הנסיך כספיאן". הספר "אחיינו של הקוסם" מספר כיצד נרניה נוצרה, ומבחינה כרונולוגית קודם ל"האריה המכשפה וארון הבגדים", אף שנכתב אחריו. הספר "הסוס ונערו" מתרחש במקביל לתקופת התרחשותו של "האריה המכשפה וארון הבגדים". בספר "הקרב האחרון" מסופר על סופה של נרניה.

[עריכה] סדרת הספרים

• האריה, המכשפה וארון הבגדים (The Lion, the Witch and the Wardrobe), יצא לאור ב-1950
• הנסיך כספיאן (Prince Caspian), יצא לאור ב-1951
• המסע בדורך השחר (The Voyage of the Dawn Treader), יצא לאור ב-1952
• כס הכסף (The Silver Chair), יצא לאור ב-1953
• הסוס ונערו (The Horse and His Boy), יצא לאור ב-1954
• אחיינו של הקוסם (The Magician's Nephew), יצא לאור ב-1955
• הקרב האחרון (The Last Battle), יצא לאור ב-1956

כל הספרים יצאו בעברית, בעבר, חלקם במהדורה מנוקדת. לקראת יציאת הסרט המבוסס על הספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", יצאו בשנת 2005 כל ספרי הסדרה מחדש בספרית מרגנית של הוצאת זמורה ביתן.

מבחינה כרונולוגית (על פי זמן התרחשות הסיפור) סדר הספרים הנו:

1. אחיינו של הקוסם.
2. האריה, המכשפה וארון הבגדים.
3. הסוס ונערו (מקביל למהלך התרחשות עלילת "האריה, המכשפה וארון הבגדים").
4. הנסיך כספיאן.
5. המסע בדורך השחר.
6. כס הכסף.
7. הקרב האחרון.

[עריכה] גיבורי הסדרה

• אסלן: אסלן הוא אריה מדבר, בעל יכולות מאגיות ומהווה סוג של אלוהות עבור יצורי נרניה. הוא שבורא בהבל פיו את עולמה של נרניה, והוא גם זה אשר מורה על הבאת הקץ לעולם זה. דמותו מופיעה בכל ספרי הסדרה והוא הדמות המכוונת את האירועים. מעשיו של אסלן מכוונים בדרך כלל להנחלת מוסר השכל. ההקבלה בין דמותו של אסלן לזו של ישו מובהקת: הוא בנו של "הקיסר השולט על הימים" (כלומר אלוהים), הוא מקריב את חייו למען נרניה וקם לתחיה מן המתים, הוא המושיע של נרניה אליו מייחלים ובו מאמינים כל תושביה.

• לוסי: צעירת ילדי פיוונסי. לוסי היא הראשונה שמגלה את הדרך לנרניה בספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", ובהמשך מוכתרת כמלכה שם. דמותה היא של ילדה מאוד עליזה אך כנה, הוגנת ורחמנית. לוסי מופיעה כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן", ו"המסע בדורך השחר". ב"סוס ונערו" מופיעה לוסי בקטע קצר, וכמו פיטר מגיעה שוב לנרניה ב"קרב האחרון". ללוסי מערכת היחסים הקרובה ביותר מבין כל הדמויות עם אסלן, והיא מצטיינת בריפוי.

• אדמונד: השלישי מבין ילדי פיוונסי. ב"אריה, מכשפה וארון הבגדים" אדמונד מגלה את נרניה בנפרד מלוסי, אחריה, ועקב מפגש עם המכשפה הלבנה בוגד באֶחיו ומנסה להסגירם לידיה. לאחר שאסלן מציל אותו מהוצאה להורג בידי המכשפה, מתחרט אדמונד על מעשיו ומוכתר יחד עם אחיו למלך בנרניה. דמותו של אדמונד לפני הצלתו היא של ילד קנטרני ונוטר טינה, ולאחר הצלתו משתנה אופיו לטובה. אדמונד מופיע כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן", ו"המסע בדורך השחר". ב"סוס ונערו" מופיע אדמונד בקטע קצר, ומגיע שוב לנרניה ב"קרב האחרון".

• פיטר: הבכור לבית פיוונסי, והמלך הרם של נרניה. פיטר הוא המבוגר מבין ארבעת ילדי פיוונסי. דמותו היא של אדם בוגר, הוגן, רציני ואחראי, אשר מגן על החלשים ואף מוכן להודות בטעויות. פיטר מוכתר כמלך הרם של נרניה בספר "האריה, המכשפה וארון הבגדים", ומופיע כדמות עיקרית גם ב"נסיך כספיאן". כמלך נרניה מצטיין פיטר כלוחם ומצביא. ב"סוס ונערו" לא מופיע פיטר אך נמצא ברקע העלילה, ופעם נוספת, מגיע לנרניה לקראת קיצה ב"קרב האחרון".

• סוזן: השנייה לבית פיוונסי. לסוזן דמות "חיוורת" משהו - היא תמיד נגררת, חסרת יוזמה, ועם הזמן מתנתקת מנרניה. סוזן מופיעה בשלושה ספרים: "האריה, המכשפה וארון הבגדים" (שם הוכתרה כמלכה בנרניה), "הנסיך כספיאן" ו"הסוס ונערו", אולם בכל הספרים דמותה היא משנית. סוזן לא חוזרת לנרניה עם אחיה ב"קרב האחרון".

• כספיאן: יורש העצר החוקי של ממלכת נרניה, המנסה לחזור לכס המלוכה שנתפס על ידי דודו מירז'. כספיאן הוא גיבור הספר "הנסיך כספיאן" ו"מסע בדורך השחר", ומופיע גם כמלך זקן בספר "כס הכסף".

• יוסטס קלרנס סקרב: בן דודם של ארבעת ילדי פיוונסי, המגיע לנרניה בספרים "המסע בדורך השחר", "כס הכסף" ו-"הקרב האחרון". בתחילה עובר יוסטאס לנרניה יחד עם הצעירים מבין האחים - אדמונד ולוסי, דרך ציור של ספינה. שם הם פוגשים את הנסיך כספיאן, שעכשיו הוא כבר מלך, ואת ריפיצ'יפ, העכבר-האביר הנועז. בתחילת הסיפור, יוסטאס הוא ילד אנוכי ומפונק, ובמידה מסוימת אף מרושע, אולם במהלך החוויות שהוא עובר במסע ופגישתו עם אסלן אופיו משתנה והוא מתחיל לשפר את דרכיו.

• ג'יל פול: שותפתו של יוסטס להרפתקה בספרים "כס הכסף" ו"הקרב האחרון". ב"כס הכסף", השניים נכנסים לנרניה דרך השער האחורי של בית הספר, הנעול בדרך כלל. הם נשלחים על ידי אסלן למצוא את הנסיך ריליאן, בנו האובד של מלך נרניה הזקן. הם עוברים הרפתקאות רבות ולבסוף צריכים להתמודד עם מלכת ארץ תחתיות, אשר מסתבר כי כישפה את הנסיך ריליאן, כדי להשתלט על נרניה.

• פולי ו דיגורי: גיבורי הספר "אחיינו של הקוסם". הם מגיעים לנרניה באמצעות טבעות קסומות שענדו על אצבעותיהם. פולי ודיגורי נשלחים על ידי אסלן למסע על גבי סוס מכונף בחיפוש אחר עץ תפוחי כסף, שלפירותיו כוח קסום. המכשפה הלבנה, אותה העירו פולי ודיגורי בבלי דעת, מחפשת גם היא אחר העץ הקסום כדי לטעום מהפרי, דבר שיאפשר לה להפוך לשליטה הנצחית של נרניה.

• שסטה: גיבור הספר "הסוס ונערו", הנמלט יחד עם הסוס ברי מקלורמן אל נרניה בתקופת מלכותם של פיטר, סוזן, אדמונד ולוסי.

• מר טומנוס: פאון, דמות שחציה אדם וחציה תיש. מר טומנוס הוא הדמות הראשונה שפוגש הקורא בנרניה עצמה, בעת שלוסי נתקלת בו ביער המושלג. מר טומנוס מארח את לוסי בחביבות, עד שהוא מגלה לה כי למעשה הוא אמור להסגיר אותה למכשפה הלבנה. הוא מצטער ומתחרט על כוונתו זו, ומאפשר ללוסי לברוח. בבואם של כל האחים לנרניה הם מגלים כי מר טומנוס נתפס ונענש על ידי המכשפה על בגידתו בה. הוא מוחזק כפסל אבן בטירתה של המכשפה, עד שאסלן משחררו ומשיבו לחיים בהבל פיו.

[עריכה] השפעות נוצריות

לואיס היה נוצרי אדוק, וחיבר גם מספר ספרים העוסקים בתאולוגיה. השקפותיו הנוצריות באות לידי ביטוי גם בספרי נרניה, ומוטיבים רבים הלקוחים מהמחשבה הנוצרית מגולמים בצורה שונה בדמויות ובאירועים בסיפורים. הדוגמה הבולטת ביותר לכך היא בדמותו של אסלן, המסכים לתת את עצמו כקורבן על חטאו של אחר, ולאחר הריגתו חוזר לתחיה, ומזכיר בכך את דמותו של ישו.
לואיס מדגיש בעיקר את רעיון החזרה בתשובה והמחילה, ומבקש להראות שגם לחוטאים קשים יש את האפשרות לזכות במחילה ולהגאל, והספרים משופעים בדמויות המתחילות את דרכן באופן שלילי, אבל מצליחות בהשך לעלות על דרך הישר בעזרת הדרכתו של אסלן, כשהבולטות בהן הן דמויותיהם של אדמונד ויוסטס, ובמידה פחותה יותר גם דמויתיהם של דיגורי, טרמפקין, ארויס, ברי, ועוד. הוא מדגיש את חוסר יכולתו של האדם לגאול את עצמו ואת הזדקקותו לעזרת ההשגחה העליונה לצורך כך, אך עם זאת, באחרון בספרי הסדרה הוא נותן ביטוי בספריו גם להשקפתו- החריגה במחשבה הנוצרית המקובלת- שהאמונה בנצרות אינה בהכרח הדרך היחידה לגאולה, אלא שגם מי שמצליח להגיע לערכי הנצרות באופן עצמאי, מחוץ לאורתודוכסיה הדתית, עשוי למצוא בכך גאולה.

בשל ריבוי הרעיונות הנוצריים בסדרה, יש המנסים לראות בה אלגוריה לסיפורי התנ"ך והברית החדשה, אבל לואיס עצמו הכחיש טענות אלו, וטען שלא בא לכתוב אלגוריה, אלא סיפורים בידיוניים, השואבים השראה מרעיונות נוצריים (לצד מקורות אחרים) ומנסים ליישם אותם באופן שבו היו מתגלמים לו היו מתקיימים בעולם פנטזיה.

[עריכה] ביקורת

מאז צאתם זכו ספרי נרניה לביקורות רבות, אוהדות ועוינות כאחת. מבקרים רבים רואים בשלילה את האופן הבוטה והנחרץ בו לואיס מעביר את מסריו הנוצריים בספר, ואת ההתנשאות והבוז שהוא מפגין כלפי דיעות שונות. כמו כן, הסדרה גם הואשמה בהבעת עמדות גזעניות ומיזוגניות: בני העם הקלורמני, שמוצגים באופן ברור כסטיראוטיפ מזרחי (הם כהי-עור, מגודלי-זקנים, ועוטי טורבנים), זוכים ליחס שלילי מאוד בספרים, ומוצגים כחנפנים, אנוכיים, רמאים ואכזריים (אם כי קיימות גם דוגמאות מועטות לדמויות קלורמניות המוצגות באור חיובי, ויוצאות נגד התרבות הקלורמנית). מיניות האישה מוצגת לרוב באור שלילי, כגורם פתייני ומזיק. מסוזן נמנעת הכניסה לארצו של אסלן מכיוון שהיא הגיעה לגיל בו "דבר אינו מעניין אותה פרט לשפתונים, גרבי ניילון ופגישות", ולעומת זאת דמויות נשיות חיוביות מוצגות לרוב כ"טום בוי".
מבקר בולט וחריף ביותר של הסדרה הוא הסופר פיליפ פולמן, שקורא להורים שלא לתת לילדיהם לקרוא את ספרי נרניה.
באופן מפתיע, למרות הרעיונות הנוצרים בספרים, הם זכו להתנגדות גם מקרב גורמים נוצרים מסוימים, המאשימים אותם כמעודדי כישוף ועבודת אלילים, בגלל המוטיבים הרבים הלקוחים מתוך אמונות טרום-נוצריות המופיעים בהם, כגון הופעתם של אלי-נהר או דריאדות.

[עריכה] הפקות טלוויזיה וסרטי קולנוע

• 1967 - האריה, המכשפה וארון הבגדים (סידרת אנימציה)
• 1979 - האריה, המכשפה וארון הבגדים (סרט טלוויזיה באנימציה)
• 1988 - האריה, המכשפה וארון הבגדים (סדרת טלוויזיה)
• 1989 - הנסיך כספיאן (סדרת טלוויזיה)
• 1989 - המסע בדורך השחר (סדרת טלוויזיה)
• 1990 - כס הכסף (סדרת טלוויזיה)
• 2005 - סיפורי נרניה: האריה, המכשפה וארון הבגדים (סרט קולנוע)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הישראלי המוקדש לק. ס. לואיס ויצירותיו
• ביקורת מאת פיליפ פולמן על נרניה ולואיס
• מוטיבים נוצריים ב"האריה המכשפה וארון הבגדים" מאמר של מגזין "טיים".
• אתרים רבים הקשורים בנרניה ובעיקר באלגוריות בסיפורים

דברי ימי נרניה מאת ק. ס. לואיס סדר הספרים:

האריה, המכשפה וארון הבגדים | הנסיך כספיאן | המסע בדורך השחר כס הכסף | הסוס ונערו | אחיינו של הקוסם | הקרב האחרון