ג'ין הארלו
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ין הארלו (3 במרץ 1911 - 7 ביוני 1937) (Jean Harlow) שחקנית קולנוע אמריקנית, שהייתה לאחת מסמלי-המין הגדולים של תור הזהב של הוליווד.
הארלו, שכונתה "הפצצה הבלונדינית המקורית" נולדה בקנזס סיטי כהרלין קרפנטר בקנזס סיטי, 1911. כבר מגיל קטן התגלה בה כישרון למשחק. בגיל 16 עזבה את ביתה יחד עם איש עסקים בן 23 בשם צ'ארלס מק'ראו, ושניהם עברו ללוס אנג'לס במטרה להפוך את ג'ין לכוכבת. זמן קצר אחר כך נישאו, אולם נישואים אלה החזיקו שנתיים בלבד, כאשר ג'ין כבר הייתה לכוכבת בהוליווד, היא ומק'ראו נפרדו.
הארלו החלה כניצבת (extra) בשורה של סרטים, ובניהם באורות הכרך (1931) של צ'רלי צ'פלין, וכיכבה בשורה ארוכה של סרטים קצרים כדי לקבל הכרה מצד מנהלי האולפנים, ועל מנת לקבל תפקידים משמעותיים יותר.
הארלו הגיעה להוליווד בתום עידן הסרט האילם, הנקרא תור הזהב של הקולנוע, כשסרטים כמו "הבשר והשטן" (1927) הביאו רומנטיקה מסוג חדש לקולנוע. הארלו ידעה להשתמש במיניות שלה כדי להביא קהל לבתי הקולנוע. הראשון שהבין את הפוטנציאל היה המפיק האל רואץ' שהעסיק אותה בשני סרטים לצד לורל והארדי ("השמן והרזה") בסוף שנות ה-20, אך בהמשך עברה לעבוד אצל המפיק הנודע הווארד יוז שליהק אותה לאפוס התעופה על מלחמת העולם הראשונה" - "מלאכי השאול" (1930) שאותו גם ביים. הארלו הייתה לכוכבת מייד כשהסרט יצא לאקרנים. הצלחת הסרט נבעה יותר בזכות דמותה החושנית בסרט, ופחות בזכות קרבות האוויר המלחמתיים. יוז ליהק אותה לצד כמה מהכוכבים הגדולים של תקופתה: לצד קלארק גייבל ב"השישייה הסודית", ג'יימס קאגני ב"אויב הציבור" ולצד ספנסר טרייסי ב"גולדי". כמו כן כיכבה בסרטו של פרנק קפרה "בלונד פלטינה".
בהמשך הארלו קיבלה חוזה ב- M.G.M. מנהל ההפקה אירווינג ת'ולברג ביקש ליצור סרט סביב דמותה של הארלו, ואכן, תסריט הסרט "אישה אדומת שיער" (1932) נכתב במיוחד עבורה. באותה שנה גם כיכבה ב"אבק אדום", סרטו של ויקטור פלמינג לצד ידידה הטוב קלארק גייבל, איתו כיכבה בעוד חמישה סרטי קולנוע. סרט זה היה לאחד הסרטים המצליחים ביותר שלה, ומכאן החלה שרשרת של הצלחות קופתיות כמו "ארוחת בוקר בשמונה", "הנערה ממיזורי", "שמי סין", "ריף רף" ו"סוזי".
סרטה האחרון "סרטוגה" (1937) צולם בזמן שהארלו הסתירה את היותה חולה, כאשר לקראת סוף הצילומים התמוטטה והגיעה לבית החולים כשמצבה כבר היה בלתי הפיך. הארלו נפטרה ב- 7 ביוני 1937 בגיל 26 בלבד מבצקת מוחית, וצילומי הסרט הושלמו בסיוע כפילה.
חייה האישיים הקצרים היו סוערים ומסקרנים. הארלו התחתנה שלוש פעמים, אשר מתוכם פעמיים התגרשה, ופעם אחת התאלמנה (בעלה השני, פול ברן, התאבד שבועות ספורים לאחר חתונתם), אולם אהבתה האמיתית הייתה לשחקן ויליאם פאוול, איתו לא הספיקה להתחתן, בשל מותה הטראגי.
הארלו נחשבה לבלונדינית הראשונה של הוליווד, ולאחת מסמלי-הסקס הראשונים של הוליווד, לפני לנה טרנר, ריטה הייוורת' ומרילין מונרו. בסרט "הטייס" של מרטין סקורסזה משנת 2004, גילמה את דמותה של הארלו הזמרת גוון סטפני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ג'ין הארלו, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
