גראבן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גראבן (מגרמנית graben- תעלה) – מונח בגאולוגיה סטרוקטורלית המתאר גוש סלע שקוע בין שני העתקים מקבילים.
גראבן הוא תוצאה של גוש סלע השוקע והמייצר עמק שמשני צדדיו יש מדרונות. גראבן נוצר לעתים קרובות לצד הורסט. הורסט וגראבן הם מבני שברים המעידים על כוחות מתיחה ועל התפשטות קרום כדור הארץ.
גראבן הוא תוצאה של העתקים נורמליים מקבילים, שבהם הגוש התלוי יורד וגוש הבסיס עולה. מישורי השבירה משני צדי הגראבן נוטים כלפי מרכז הגראבן. הורסטים הם גושי סלעים מקבילים שנותרים בין גראבנים. מישורי השבירה של ההעתקים משני צדי הורסט נוטים ממרכז ההורסט והחוצה.
גראבן הוא תולדה של כוחות פנימיים טקטוניים הגורמים לשבירה ולסידוק, ולכן בנוף "צעיר" גראבן יהיה תמיד עמק, אבל כשהנוף "מתבגר" ומופעלים עליו כוחות חיצוניים של סחיפה עשוי תבליט הנוף להשתנות ואפילו להתהפך, כך שגראבן יהיה דווקא רכס. לעתים תהליך כזה נובע מהיפוך תנועת הגושים כך למשל גראבן יהודה וגראבן פלשת שבתקופת הקרטיקון חל בהם היפוך והם הפכו להורסטים.
גראבן בודד או סדרה של גראבנים יוצרים את עמקי הבקע (rift valleys) הגדולים כדוגמת השבר הסורי אפריקני.
[עריכה] גראבנים ידועים
- בקעת הירדן
- בקעת בית נטופה
- עמק המוות בארצות הברית.
- עמק הריין מצפון לבאזל בשווייץ.
