גלן תיאודור סיבורג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

גלן תיאודור סיבורג (19 באפריל 1912 - 25 בפברואר 1999). כימאי אמריקאי ממוצא שבדי. נולד באישפמינג, מישיגן.

בשנת 1934 סיים תואר ראשון באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס (UCLA).

בשנת 1937 קיבל את הדוקטורט באוניברסיטת קליפורניה בברקלי.

ב-1939 הוא המשיך בברקלי בהוראת כימיה, ובשנת 1945 קיבל שם פרופסורה.

בין השנים 1942 – 1946, פעל באוניברסיטת שיקגו, שם עסק במחקר גרעיני, כימי ופיזיקלי, הקשור לפרויקט האנרגיה האטומית של ארצות הברית.

בשנת 1958 התמנה לנשיא אוניברסיטת ברקלי.

בשנת 1961 הוא מונה על ידי הנשיא קנדי לתפקיד יו"ר הועדה לאנרגיה אטומית והחזיק בו עד 1971. לאחר מכן עבר לאוניברסיטת ברקלי כדי לנהל שם את מעבדת לורנץ.

הוא מוכר בעיקר בזכות עבודתו בגילוי ותיאור תכונות של רדיואיזוטופים רבים ובשל חלקו בגילוי יסודות רבים – פלוטוניום (והאיזוטופ שלו Pu-239), אמריציום, קיריום, ברקליום, קליפורניום, איינשטייניום, פרמיום, מנדלביום, ונובליום.

בשנת 1951 זכה בפרס נובל לכימיה יחד עם הפיזיקאי האמריקאי אדווין מקמילן (Edwin McMillan) על "מנהיגות בפיתוח הכימיה הגרעינית והאנרגיה האטומית".

בשנת 1959 הוא קיבל את פרס אנריקו פרמי.

בשנת 1997 הודיעו באיחוד הבינלאומי לכימיה טהורה ושימושית כי היסוד בעל מספר אטומי 106 יכונה על שמו – סיבורגיום (Sg). הייתה זו הפעם הראשונה בה נקרא יסוד כימי על שמו של אדם בעודו בחיים.

הקודם: אוטו פול הרמן דיאלס, קורט אלדר

פרס נובל לכימיה 1951

הבא: ארצ'ר ג'ון פורטר מרטין, ריצ'רד לורנס, מילינגטון סינג