גלייכשאלטונג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גְלָיְיִכְשָׁאלְטוּנְג (Gleichschaltung) היא מילה גרמנית שמשמעותה סינכרוניזציה או תיאום, Gleich-שווה, schaltung-שליטה.
היא משמשת בהקשר הפוליטי לתיאור תהליך כינון שליטה טוטליטרית תחת שלטון המפלגה הנאצית על חיי הפרט, והתיאום ההדוק של כל היבטי החברה והמסחר. המונח עצמו הוא ביטוי נקי טיפוסי של הנאצים לנאציפיקציה.

רצונו של המשטר הנאצי בשליטה מוחלטת דרש חיסול כל מקורות ההשפעה החלופיים. בתקופה שבין 1933 ו-1937 לערך אופיינה בחיסול או נאציפיקציה שיטתיים של כל המוסדות הלא-נאציים בעלי ההשפעה בגרמניה כמו ארגוני עובדים, מפלגות פוליטיות, כנסייה, ארגוני נוער, בתי ספר, וכן הלאה.

במסגרת הגלייכשאלטונג הוקמו מספר ארגונים כמו "הנוער ההיטלראי" לנערים בגילאי 10 עד 18, "אגודת הנערות הגרמניות" (Bund Deutscher Mädel) המקביל, ארגון "כוח באמצעות שמחה" (Kraft durch Freude) לעובדים, וארגונים נוספים. כל צעיר או אזרח גרמני היה חייב להשתתף באחד מארגונים אלו, באופן זה או אחר.

המונח משמש גם להתייחסות למספר צעדים בהם נקטו הנאצים, במיוחד בתקופה אחרי עלותם לשלטון, כדי להבטיח את שלטונם ואינדוקטרינציה מקפת של אזרחי גרמניה. עם צעדים אלו נמנו:

1. אחרי שריפת הרייכסטאג ב-27 בפברואר 1933 חתם נשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג על צו שריפת הרייכסטאג שאפשר להיטלר להשעות את רוב זכויות האדם שנקבעו בחוקת ויימאר ואפשר מעצרם של מתנגדים פוליטיים והפחדת מצביעים בבחירות הקרבות באמצעות "פלוגות הסער".
2. עם התכנסות הרייכסטאג ב-23 במרץ 1933, אחרי הבחירות שנערכו ב-3 במרץ 1933, העבירו הנאצים, בזכות סילוקם של הצירים הקומוניסטים מחברות בפרלמנט, את "חוק ההסמכה" (Ermächtigungsgesetz) שהעביר את כל סמכויות החקיקה לממשלה הנאצית ולמעשה ביטל את מה שנותר מחוקת ויימאר. זמן קצר אחרי כן נאסר קיומה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית שהצביעה נגד החוק ומפלגות אחרות פירקו את עצמן כדי להמנע ממעצר וכליאה במחנות ריכוז.
3. חוק הגלאייכשאלטונג הראשון (Erstes Gleichschaltungsgesetz) הועבר ב-31 במרץ 1933 והעניק סמכות דומה לזו שבחוק ההסמכה לממשלות המדינות השונות.
4. חוק הגלאייכשאלטונג השני (Zweites Gleichschaltungsgesetz) מה-7 באפריל 1933 קבע מינוי "מושלי רייך" (Reichsstatthalter) במדינות השונות, ולמעשה איין את סמכותן של המדינות השונות בגרמניה (Länder) לטובת ממונים מטעם המפלגה הנאצית.
5. ארגון העובדים ADGB הוצא אל מחוץ לחוק ב-2 במאי 1933 כאשר נציגים של "ארגון העבודה הנציונל-סוציאליסטי" (Nationalsozialistische Betriebszellenorganisation) תפשו את מתקני האיגוד ומנהיגיו נאסרו. איגודי עובדים אחרים אולצו להתמזג עם "חזית העבודה הגרמנית" (Deutsche Arbeitsfront) במהלך החודשים הבאים.
6. "החוק נגד הקמת מפלגות פוליטיות" (Gesetz gegen die Neubildung von Parteien) מה-14 ביולי 1933 אסר הקמת מפלגות פוליטיות חדשות.
7. "החוק בנוגע לבניין מחדש של הרייך" (Gesetz über den Neuaufbau des Reiches) מה-30 בינואר 1934 ביטל למעשה את הפדרליות ברפובליקה לטובת הממשלה המרכזי וחוק נוסף מה-14 בפברואר ביטל את הרייכסראט, ואת ייצוגן של המדינות ברמה הפדרלית.
8. במסגרת "ליל הסכינים הארוכות" ב-30 ביוני 1934 הורה היטלר לאס-אס לחסל את מנהיגי "פלוגות הסער" ובראשם ארנסט רהם, את הקנצלרים לשעבר קורט פון שלייכר ופרנץ פון פאפן. לאחר מעשה, זכו הפעולות לאישור בחוק בנוגע לצעדי הגנה-עצמית של המדינה (Gesetz über Maßnahmen der Staatsnotwehr) מה-3 ביולי 1934.
9. עם מותו של הנשיא פון הינדנבורג ב-2 באוגוסט 1934 הועבר חוק שאיחד את משרד נשיא הרייך עם משרת הקנצלר והפקיד את המשרה המאוחדת בידיו של היטלר.