גי מולה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גי מולה (Guy Mollet) (31 בדצמבר 1905 - 3 באוקטובר 1975), פוליטיקאי צרפתי, מראשי ממשלות צרפת. שימש כשר חוץ וראש ממשלה בתקופת מבצע קדש. היה ידיד גדול לישראל.
נולד בפלר למשפחת פועלים ולמד באוניברסיטת ליל. ב-1936 החל לעבוד כמורה לאנגלית בתיכון באראס ונהיה מזכ"ל התאחדות המורים בצרפת. בפרוץ מלחמת העולם השנייה נפל בשבי הגרמני, שוחרר לאחר שבעה חודשים והצטרף למחתרת. בין השנים 1945 ל-1949 היה ראש עיריית אראס. לאחר מכן ייצג את המפלגה הסוציאליסטית באספה הלאומית, נבחר למזכ"ל המפלגה ב-1946, תפקיד בו כיהן עד סוף שנות השישים, והיה שר בכמה ממשלות.
בבחירות 1956 הקים ביחד עם פייר מנדס-פרנס את החזית הרפובליקנית. נבחר לראש ממשלת צרפת בפברואר 1956 והצליח להחזיק מעמד בתפקידו שישה עשר חודשים, יותר מכל ראש ממשלה אחר ברפובליקה הצרפתית הרביעית. מולה היה ידיד אמיתי של מדינת ישראל ובתקופת היותו ראש ממשלה התהדקו מאוד היחסים בין המדינות, וישראל קיבלה אספקה ניכרת של נשק שסייעה לה במבצע סיני. מולה אף השתתף בשיחות סוור ב-22 באוקטובר 1956 בין ישראל לצרפת, שכללו את תכנון מבצע סיני. מתקפה קרקעית ישראלית בגיבוי מבצע מוסקטיר: מטריה אווירית צרפתית-אנגלית לשמי ישראל ופיקוד אסטרטגי משותף לשלוש המדינות. את עזרתו לישראל נימק בצורך בחיזוקה על רקע אסון השואה. בתקופת שלטונו חלה הסלמה במאבק המורדים האלג'ירים ומולה נקט נגדם יד קשה. הצרפתים השתלטו על מטוס ובו חמישה מראשי המורדים ושמום בכלא. מולה התפטר במאי 1957 על רקע סיבוכים במלחמת אלג'יריה ועקב מצב כלכלי ופוליטי רעוע בצרפת. במאי 1958 השתתף ביוזמה להחזיר את שארל דה גול לשלטון ושימש כסגן ראש הממשלה בממשלתו הראשונה.
