גדעון גכטמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גדעון גכטמן (נולד ב-1942) - אמן ופסל ישראלי.
גדעון גכטמן הוא יליד אלכסנדריה שבמצרים. הוא למד במכון אבני, בקולג' האמרסמית' בלונדון ובחוג לתולדות האמנות ולפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. החל מ-1975 הוא מלמד בבצלאל ובמדרשה לאמנות. זכה בפרס בנק דיסקונט מטעם מוזיאון ישראל (1997), פרס מוזיאון תל אביב (1995) ועוד.
יצירתו של גכטמן מנהלת דיאלוג עם נושא המוות. בשנת 1973 הציג גכטמן תערוכה בגלריה יודפת בתל אביב, בה הציג צילומים מוגדלים של עצמו בתהליך הכנה לניתוח לב פתוח אותו עבר. בשנת 1975 הציג גכטמן בתערוכה קבוצתית במוזיאון ישראל בשם "סדנה פתוחה". במסגרת התערוכה הצטרף גכטמן לקבוצה של פועלים ערבים אשר בנו אגף במוזיאון, והקים בתערוכה מעין אזור מגורים של פועל. על הקירות תלה מודעות אבל ובהן הביטוי "עבודה עברית".
בשנת 2002 הציג גכטמן תערוכה גדולה בשם "יותם" שהוצגה במספר מוזיאונים, בעקבות פטירתו של בנו יותם גכטמן. התערוכה הציגה עבודות ישנות של גכטמן אשר עברו עיבוד ושינוי, ויצרו סביבה כמו רפואית ובה פריטים כגון מיטת בית חולים מוקטנת, עגלת משחק של ילדים העשוייה חומר דמוי שיש, ועוד.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על מחזור העבודות "יותם"
- תצוגה מלאה של התערוכה "ארכיב", שהוצגה במוזיאון חיפה ומוזיאון תל אביב בשנים 2003-2004. התערוכה מוצגת באתר המדרשה למורים לאמנות בבית ברל, במסגרת המציגה את עבודותיהם של המורים במדרשה.
