גדליה נדל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב גדליה נדל (1923 - 5 ביוני 2004), רב חרדי בעל דעות יוצאות דופן למגזרו. מקורב לחזון אי"ש. עסק לפרנסתו בייצור יין (בניגוד לאידאל החרדי של "תורתו אומנותו").
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
הרב גדליה נדל נולד בשנת 1923 בליטא. עלה לארץ בגיל 13, שם למד בישיבה התיכונית-חרדית היישוב החדש בתל אביב. משם המשיך לישיבתו של הרב יואל קלופט, אשר בהיותו מודאג מדעותיו יוצאות הדופן של הצעיר לקחו לגדול הדור דאז, הרב אברהם ישעיה קרליץ (החזון אי"ש). במקום לנזוף בו, התפעל החזון אי"ש מאישיותו של הצעיר ונפשותיהם נקשרו. גרסה אחרת מקשרת את הכרותו עם החזון אי"ש לרב יהושע יגל שהיה מלמד בישיבת היישוב החדש והיה קשור לחזון אי"ש. הוא הביא את הנער המיוחד לדיבור בלימוד עם החזון אי"ש ומאז נקשרו שניהם. אחר ישיבת היישוב פנה ר' גדליה לישיבת לומז'א שבפתח תקווה. סיפור העזיבה אף הוא קשור לחזון אי"ש; מסופר שהרב מאיר בר אילן התבטא לגבי הנער גדליה נדל באירוע בו נאם לפני התלמידים, כדוגמה לנער שכשיגמור את לימודיו יגיע לאוניברסיטה. מסופר שכשמסרו זאת לחזון אי"ש הוא הגיע לישיבת היישוב החדש והורה לר' גדליה לעזוב את הישיבה לאלתר - לישיבת לומז'א שבפתח תקוה.
נדל התחתן עם בתו של הרב אליהו ויינר, מתלמידיו של ה"חפץ חיים", בעידודו של החזון אי"ש, שהרגיע אותו מחששותיו להשתדך עם בחור "תיכוניסט". לאחר חתונתו מינה אותו החזון אי"ש לרב שכונה. לאחר חתונתו עמל על תורתו בשקידה מרובה בבית מדרש ביהוד וחזר לביתו רק פעם בכמה ימים.
במלחמת העצמאות התגייס הרב נדל, לאחר התלבטות לצה"ל, אך עזב לאחר מספר שעות, מאחר שבאותו יום אירעה פרשת אלטלנה, שהביאה אותו למסקנה שאי אפשר לסמוך על דעתם של ראשי הצבא. גם במלחמת ששת הימים ניסה להתגייס, אך נשלח לביתו מפאת גילו.
הרב נדל מונה לראשות הישיבה של חסידות ויז'ניץ, על אף היותו ליטאי, אך עצמאותו המחשבתית סיימה מהר מאוד קריירה זו, אחר שלא היסס לחלוק על האדמו"ר בעניינים תלמודיים. לאחר מכן מונה להיות אחד מראשי כולל חזון אי"ש, תפקיד בו החזיק עד שנותיו האחרונות. עם זאת, את שיעוריו העביר הרב נדל בביתו.
בעקבות דעותיו הלא-שגרתיות של הרב נדל, וסלידתו מפרסום, נשאר הרב נדל בצל לעומת מקורבים אחרים של החזון אי"ש. בנוסף, מפעם לפעם התעוררו נגדו פולמוסים, ובפרט כאשר רצו להכריז על יינו כיין נסך (שעל פי ההלכה הופך לכזה גם כאשר אפיקורס נוגע בו). עם זאת, בגלל קרבתו לגדולי הדור, מעולם לא "הוצא אל מחוץ לגדר", ולרוב צינזרו בממסד החרדי את דעותיו הייחודיות, או התייחסו להנהגותיו כאל דברים שאינם מתאימים לכל אחד.
[עריכה] השקפותיו
הרב נדל היה תלמיד חכם מובהק ויהודי תורני ועם זאת החזיק בדעות לא-שגרתיות יחסית לציבור החרדי. הבסיס לגישתו היה שהשכל האנושי הוא המדד הקובע, ומאחורי חוקי התורה יש היגיון וניתן לפענח אותו. גישה זו הייתה קיימת בשמי היהדות מאז ומעולם אך הוא היה ממדגישיה ומוריה בדורינו. הנדבך שהוסיף לגישה זו הוא שכל המצוות נוהגות בהתאם למבנה הכרת האדם והתיחסותו למציאות. כך למשל, הסביר את הדין שמתיר לאכול תערובת של מאכל אסור ומאכל מותר: אם הרוב הוא מהמאכל המותר, בכך שהתיחסות האדם לתערובת היא כל תערובת היתר כיון שהרוב קובע את התיחסותו של האדם לכל התערובת כי הכרת האדם מתיחסת יחס אחיד ולא מורכב (דוגמה זו מובאת בספר 'חידושי ר' גדליה' כרך ב' ובספרו של הרב שילת. עיין בספרים). דוגמה נוספת לפרשנות יוצאת דופן היא אמירתו שאדם הראשון שהיה אביו של שת, אינו אותו "אדם" אביהם של קין והבל. הרב נדל קרא ספרי פילוסופיה רבים, כמו גם ספרות יפה, ולא נרתע מהתייחס אליהם. עם זאת, היה סגפן קיצוני, וחי בדירה קטנה ודלה ואף הטיף לריחוק ממותרות. כקוריוז, מסופר עליו ש"מעולם לא אכל גלידה", שכן גלידה היא התגלמות האכילה לתענוגות החושים בלבד. מסופר באותו ענין שכששמע שאברך התקין בביתו מזגן (כשלא היה הדבר נפוץ) הפסיק את המלגה לאותו אברך בטענה שזה לא מתאים לאברך לחיות במותרות. חריג נוסף הייתה התנגדותו להתפרנס מלימוד תורה, ועל כן אף עבד בעצמו - בשיווק ביצים, רקיחת חומרי ניקוי, ובמיוחד בייצור יין, שהיה ידוע בכינוי "יין נדל". פורום האינטרנט עצור כאן חושבים מהווה מקום כינוס לחלק מהרואים עצמם כתלמידיו.
[עריכה] משנתו הפוליטית
הרב נדל היה מתנגד חריף של הציונות, ותמך בדיעותיה של נטורי קרתא. כאשר הקים הרב שך מפלגה פוליטית (דגל התורה), התנגד לכך הרב נדל בכל תוקף. כאשר נשאל האם להצביע בבחירות לכנסת, ענה: "אתה יכול, אם זה לא מגעיל אותך".
[עריכה] ספרים
הרב נדל לא פרסם מכתביו דבר. בחייו הדפיס הרב יצחק שילת כמה שיעורים שהעביר על התורה. הרב שילת מספר שהרב ראה אותם ונהנה מהכתיבה, והם חולקו למקורבים ולשומעי השיעור בלבד. יצא לאור בשני כרכים הספר "חידושי ר' גדליה" מכתבים שהרב החליט לגנזם ולבסוף מסרם והם הודפסו.
נדפס קונטרס של חידושי אגדה ויסודות התורה שנקרא "שיעורי ר' גדליה". לאחר מותו יצא לאור ספר דברי הספד והערכה עליו. כל אלו הודפסו על ידי הרב דב ויינטרוב - ממקורביו של הרב.
השיעורים שהודפסו קוצצו בצורה ניכרת, והחידושים שאינם מתאימים לרוח הכללית הנושבת בציבור הליטאי-חרדי - הושמטו. הרב שילת הוציא לאור בעקבות זאת את הספר "בתורתו של ר' גדליה", שבו השיעורים המלאים, ובהקדמה סיפר שר' גדליה ביקש ממנו להוציא את תורתו, ושהביע את מורת רוחו מהקיצוצים שנערכו בה. הספר עורר התנגדות מצד משפחת הרב ומצד רבנים חשובים במגזר החרדי, ולאחר לחצים ומשא ומתן הסכים הרב שילת שלא להפיץ את הספר בחנויות, אלא במכירה אישית.
