גאוגרפיה של מצרים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצרים גובלת בצפון מזרח עם ישראל, במערב עם לוב ובדרום עם סודאן, גבולותיה עוברים בלב המדבר, והם נמשכים ברוב אורכם בקו ישר כסרגל. מקור המים העיקרי ומרכז המדינה הוא נהר הנילוס שעובר לאורכה. מצרים שולטת על תעלת סואץ המחברת את הים התיכון והים האדום.
חלק ממדבר סהרה והמדבר הלובי מצויים במצרים.
תפקידה הגיאופוליטי החשוב נובע ממקומה האסטרטגי: כגשר בין אפריקה לאסיה, וכמעבר בין הים התיכון והאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ.
95% משטחה של מצרים הם מדבר לא מיושב. 99% מאוכלוסיית מצרים חיה בעמק הדלתא הירוק והפורה. חייו של עמק הדלתא תלויים בנהר הנילוס שהוא מקור המים העיקרי של מצרים.
האזור המיושב של מצרים אינו אלא רצועה צרה ומתפתלת. שטחה של הרצועה כ-35,000 קמ"ר, והיא משתרעת משני צדי הנילוס, הזורם מדרום לצפון. רוחב הרצועה בדרום (מצרים עילית) אינו עולה על 15-2 ק"מ. מצפון לקהיר (מצרים תחתית) הנילוס מתפצל לזרועות רבות ויוצר דלתא רחבה שצורתה משולש ורוחבה המרבי לאורך החוף כ-150 ק"מ.
שטח: 1,001,450 קמ"ר
- אדמה: 995,450 קמ"ר
- מים: 6,000 קמ"ר
גבולות: 2,689 ק"מ
- 11 ק"מ עם רצועת עזה, 255 ק"מ עם ישראל, 1,150 ק"מ עם לוב, 1,273 ק"מ עם סודאן
קו החוף: 2,450 ק"מ
משאבים טבעיים: נפט, גז טבעי, ברזל, פוספטים, מנגן, אבן גיר, גבס, טלק, אזבסט, עופרת, אבץ
