ברוס ספרינגסטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. הסיבה שניתנה לכך היא חסרים קישורים ויש מספר בעיות ניסוח. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

ברוס פרדריק ג'וזף ספרינגסטין (Bruce Springsteen) (נולד ב-23 בספטמבר 1949)בפריהולד, ניו ג'רזי, מלחין, זמר ונגן גיטרה אמריקאי.

לאחר שני אלבומים ([Greetings from Asbury Park, NJ] ו - [The wild, the innocent and the E street shuffle]) שזכו אמנם לאהדת המבקרים אך לא לאהדת הקהל, פרץ לתודעת הציבור הרחב בשנת 1975 כשהוציא את האלבום המצליח "[Born to run]" ולאחר שמבקר המוזיקה ג'ון לנדאו, לימים מנהלו האישי, כתב עליו "ראיתי את עתיד הרוק נ' רול ושמו ברוס ספרינגסטין". האלבום הפך ללהיט. הקהל והמבקרים הקנו לספרינגסטין את מעמדו כמושיע הרוקנרול והודבק לו הכינוי "הבוס". את מירב אהדתו רכש בזכות ההופעות החיות שלו שהפכו לשם דבר, מפני שנהג להופיע כארבע שעות בכל הופעה. אחרי סיבוב הופעות מוצלח התיישב ספרינגסטין לכתוב את "Darkness on the edge of town" שמדבר קצת יותר על זווית ראייתו את עולמו של פועל "צווארון כחול" אמריקאי. לאחר סיבוב הופעות נוסף, בשנת 80, כתב ספרינגסטין את האלבום הכפול "The River", ובו ניסה להכניס לאולפן ההקלטות את "אותו הצליל המיוחד שיש כשאנחנו מופיעים על הבמה", לדבריו.

לאחר סיבוב הופעות מוצלח נוסף ישב ספרינגסטין וכתב, לבדו הפעם, את "Nebraska", אותו הקליט בביתו. האלבום לא זכה להצלחה מסחרית רך נחשב בקרב מעריציו לאחד האלבומים האישיים והחודרים יותר של ספרינגסטין.

ב-1984 חזר ספרינגסטין עם "Born in the USA", האלבום המזוהה ביותר עימו, שמכר בשנה אחת 10 מיליון עותקים בעולם ונשאר עד היום האלבום המצליח ביותר של ספרינגסטין במהלך כל הקריירה. לאלבום זה נלווה מסע הופעות חוצה עולם של יותר משנה וחצי. במהלך סיבוב הופעות זה הספיק ספרינגסטין להתחתן ולהתגרש מהשחקנית והדוגמנית ג'וליאן פיליפס.

לאחר בחזרה ממסע הופעות זה, הוציא ספרינגסטין את האלבום "Live 75-85" ובו 290 דקות של הופעות חיות משנת 75 ועד שנת 85. "ניסיתי לסדר איך השירים כך שיספרו סיפור", אמר על האלבום המשולש הזה. בשנת 1987 לאחר נישואיו למי שהייתה זמרת הרקע שלו ועד היום אשתו ואם שלושת ילדיו, הוציא ספרינגסטין את האלבום "Tunnel of love". לאלבום זה, כמובן, נלווה מסע הופעות שסיומו היה בשנת 88 בקונצרט בבואנוס איירס יחד עם אמנים כמו סטינג, טרייסי צ'פמן ועוד למען זכויות אדם. בשנת 92 הפתיע ספרינגסטין כשהוציא 2 אלבומים בו-זמנית: "Luck Town", ו-"Human Touch". ההפתעה הגדולה הייתה שלראשונה ספרינגסטין בחר בלהקה אחרת מה- E Street Band, ועם להקה זו גם יצא לסיבוב הופעות, לא לפני שהוציא את אלבום ה- UnPlugged שלו עם הלהקה.

בשנת 1995 הוציא את האלבום "Greatest Hits" בו הוצגו 2 שירים חדשים שלו עם ה- E Street Band, ואחריו הוציא את האלבום "The ghost of Tom Joad", בהשראת הספר "ענבי זעם". לאחר סיבוב הופעות אקוסטי ומנוחה קצרה, התאחד הבוס עם ה- E Street Band בשנת 99 ואלה יצאו לסיבוב הופעות משותף ששיאו היה ב14 לילות רצופים במדיסןם סקוור גרדן בניו יורק. לראשונה בתולדות הלהקה צולמו ההופעות האחרונות במלואן ויצאו בפורמט DVD. בשנת 2002 הוציא ספרינגסטין את האלבום "The Rising", שהושפע ברובו ממתקפת הטרור של ה-11 בספטמבר על ארצות הברית ומאסון מגדלי התאומים. לאלבום זה, שהוקלט יחד עם ה- E Street Band נלווה סיבוב הופעות ובו הופיעה הלהקה לראשונה בניו זילנד. ההופעה בברצלונה מסיבוב הופעות זה יצאה גם היא בפורמט DVD, וסיבוב הופעות זה נחתם בשלושה לילות ב- Shea Stadium בניו יורק. בשנת 2005 הוציא ספרינגסטין את האלבום Devils and Dust, ובשנת 2006, לאחר שהיה מעורב פוליטית לראשונה בחייב, הוציא את האלבום "We shall overcome - The Seeger sessions", ובו עיבודים מחודשים לשירי עם אמריקאים.

ספרינגסטין נחשב אחד מעמודי התווך של המוזיקה האמריקאית הינו סמל מוצהר של תרבות זו.

את שיריו של ספרינגסטין מלמדים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית בשיעורי היסטוריה - בנושא של למידת ההיסטוריה של האמריקנים דרך שיריו.