בצל הגינה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שום נבוב | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | מכוסי הזרע |
מחלקה: | חד פסיגיים |
סדרה: | אספרגאים |
משפחה: | שומיים |
סוג: | שום |
מין: | שום נבוב |
שם מדעי | |
Allium cepa |
בצל הגינה (שום נבוב, Allium cepa) הוא ירק מאכל ממשפחת השומיים, בעל שורש בצלי יבש וגבעולים ירוקים ורכים. בצל הירק מורכב משכבות העוטפות זו את זו, והוא אכיל ובעל טעם חריף.
ישנם זנים שונים של בצל הגינה; המוכר ביותר מכונה בצל לבן ובצלו בצבע לבן, עם קליפה חיצונית צהבהבה. לזן המכונה בצל אדום יש בצל בגוון אדמדם. המונח בצל ירוק מתייחס לבצל גינה צעיר (מסוגים שונים, בדרך-כלל בצל לבן) שהצמיח עלים ירוקים, ועליו משמשים למאכל.
בצל הגינה כמעט ולא נאכל כיום בפני עצמו; הוא משמש בדרך-כלל כמרכיב בסלטים או כתבלין בסוגי מאכלים רבים ושונים. טיגון או בישול הופכים את הבצל לחריף פחות או אף למתוק. מייחסים לבצל תכונות בריאותיות שונות, כגון מניעת הצטננות, מניעת מחלות לב, מניעת סוכרת, טיפול בטפילים בדרכי העיכול (תולעים), ועוד.
בצל הגינה הוא מראשוני הצמחים המתורבתים. הוא אף מוזכר בתנ"ך: "זָכַרְנוּ, אֶת-הַדָּגָה, אֲשֶׁר-נֹאכַל בְּמִצְרַיִם, חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים, וְאֵת הָאֲבַטִּחִים, וְאֶת-הֶחָצִיר וְאֶת-הַבְּצָלִים, וְאֶת-הַשּׁוּמִים" (במדבר י"א ה').
[עריכה] מדוע גורם חיתוך בצלים לדמעות?
ידוע כי חיתוך בצלים גורם לדמיעה. הסיבה נעוצה בגז בשם syn-propanethial-S-oxide הנוצר כתוצאה מחיתוך תאי הבצל. סוגים שונים של בצל יוצרים כמויות שונות של גז זה בעת החיתוך, ולכן גורמים לדמיעה במידה שונה.
כשהבצל נחתך, נשברים תאי הבצל. לתאי בצל שני חלקים, אחד מהם מכיל אנזימים והאחר סולפידים שונים. האנזימים מפרקים את הסולפידים, ומתקבלות חומצות סולפידיות. החומצות אינן יציבות, והן מתפרקות כך שמתקבל הגז הנדיף syn-propanethial-S-oxide. הגז מתפזר באוויר, ומגיע לעיניים (בדרך-כלל באופן עקיף, דרך האף). בעיניים מגיב הגז עם מים ונוצרת תמיסה דלילה של חומצה גופרתית. חומצה זו מגרה את קצוות העצבים בעין, וגורמת להם לצריבה. בתגובה לגירוי זה מייצרת בלוטת הדמעות דמעות, כדי לפנות את הגורם המפריע מהעין.
ניתן למנוע את שחרור הגז על-ידי חיתוך הבצל תחת מים זורמים, או לחלוטין בתוך מים. הדבר עשוי להיות לא מעשי; דרך אחרת היא להרטיב את הבצל לפני החיתוך, כך שלפחות חלק מהגז יגיב עם המים הללו ולא עם המים שבעיניים. ניתן גם לנשום דרך הפה, ולא דרך האף, כדי להקטין את סיכויי הגז להגיע לעיניים.