בית יעקב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית יעקב הוא שמה של רשת בתי ספר לחינוך חרדי לבנות.
בשנת 1918, כאשר תנועת ההשכלה דחפה רבות מבנות ישראל להעדיף לימודים בבתי-ספר נוכריים על-פני ישיבה בבית, הקימה התופרת שרה שנירר (בתמיכת הרב משה דוד פלאש) בקרקוב שבפולין בית ספר חרדי לבנות, וממנו התפתחה הרשת כולה. בהמשך ד"ר שמואל דויטשלנדר חיבר תוכנית פדגוגית למוסד להכשרת מורים. הוא האמין שיוכל למצוא את כל מה שנצרכו לדעת בספרי יהדות, המוטו שלו היה לקוח מדברי בועז אל רות "בתי אל תלכי ללקוט בשדה אחר". ד"ר דויטשלנדר ייבא סיעה שלימה של אקדמאים, שהציבו את בית יעקב על קרקע מוצקה שאיפשרה את שגשוגה.
כיום פרוסים בתי הספר של רשת בית יעקב בערים רבות בישראל. בשנים הראשונות להקמתה הייתה ידועה הרשת גם כ"אגודת ישראל". בתי הספר של בית יעקב שמים דגש על חינוכן של התלמידות ובניית אישיותן התורנית, לצד הקניית השכלה כללית רחבה.
הרקע להקמת רשת החינוך הוא פסק הלכה במאה ה-20 של "החפץ חיים", הרב ישראל מאיר הכהן, שסבר כי קביעת התלמוד לגבי נשים ולימוד תורה התייחסה לנסיבות מסוימות שאינן חלות עוד. הן הניחו קיומה של אווירה שבה "מסורות ומנהגים עתיקי־יומין היו מושרשים", ובנות למדו על היהדות לא באמצעות לימוד פורמלי אלא פשוט מהתבוננות בנעשה בבית. בימינו השתנו שני דברים, טען החפץ חיים. ראשית, המשפחה היהודית הייתה בתהליך של פירוק: היו משפחות שהתרחקו מהדת, אחרות הופרדו בשל גלי ההגירה ממזרח אירופה. שנית, בנות למדו לימודים כלליים וצריך לאזן אותם בחינוך יהודי כדי שלא ינטשו לגמרי את היהדות. באווירה חדשה זו, חלה חובה דתית להעניק לבנות חינוך יהודי. מכאן ש"אם הדבר לא ייעשה", כתב החפץ חיים, "הן עלולות לסור לגמרי מדרך ה' ולעבור על אושיות הדת". הפסק שלו התקבל, ובמזרח אירופה הוקמה רשת בתי ספר לבנות בשם "בית יעקב", מיסודה של שרה שנירר.
במרבית בתי-הספר התיכוניים של בית יעקב לא מגישים למבחני בגרות. זאת, על מנת לחסום בפני הבוגרות את האפשרות ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה שאינם תואמים את רוחה של החברה החרדית. במקום מבחני הבגרות מגישים תיכוני בית יעקב למבחנים המכונים "מבחני חוץ", הנערכים על ידי "מכון סאלד". מבחני החוץ אינם חופפים למבחני הבגרות מבחינת ההיקף, התכנים ומקצועות הבחינה, אך הם מוכרים על ידי משרד החינוך לצורך לימודי הוראה בסמינרים של "בית יעקב".
בתי-הספר התיכוניים של בית יעקב מכונים "סמינרים" מכיוון שבמקור פעלו לצידם של סמינרים להוראה, ועד היום בערים הגדולות פועלים תיכוני הרשת במתכונת זו.
[עריכה] לקריאה נוספת
- הרב יואל שוורץ, מהפכת חינוך הבנות בדורנו - תולדותיה ופועלה של מרת שרה שנירר, ירושלים: ספרית ליבוביץ-קעסט, תשנ"ח
- אסתר אטינגר, פלא לילה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2005, 311 עמודים
ערך זה הוא קצרמר בנושא חינוך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
קטגוריות: בתי ספר | קצרמר חינוך | חרדים
