בית חולים פסיכיאטרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

בית חולים פסיכיאטרי הוא בית חולים שמאושפזים בו חולים במחלות נפש (שפעמים רבות מלוות בתסמינים פיזיים).

תוכן עניינים 1 מחלקות בבית חולים פסיכיאטרי 1.1 מחלקת נוער 1.2 מחלקת מבוגרים פתוחה 1.3 מחלקת מבוגרים סגורה 1.4 מחלקת כרוניים 1.5 מחלקות יום 2 הטיפול במחלקות הפסיכיאטריות השונות 3 התנאים לאישפוז חוסה 4 סוגי אשפוז 4.1 אשפוז מלא 4.2 אשפוז יום

[עריכה] מחלקות בבית חולים פסיכיאטרי

[עריכה] מחלקת נוער

מחלקת הנוער בדרך כלל היא מחלקה נפרדת מכל שאר המחלקות (לעיתים היא ומחלקת הילדים מצורפות יחדיו), בשל הבעייתיות שיש בנוער בעל מחלות נפש. רוב מחלקות הנוער/מתבגרים/ילדים בישראל הן חצי סגורות וחצי פתוחות.

[עריכה] מחלקת מבוגרים פתוחה

במחלקות המבוגרים מאושפזים רק אנשים מעל גיל 18. המחלקה הפתוחה מאפשרת טיפול פחות מאסיבי והשגחה פחות צמודה מאשר במחלקה סגורה, כלומר החוסים יכולים לצאת לשוטט להנאתם ברחבי בית החולים או באזורים המיועדים לכך.

[עריכה] מחלקת מבוגרים סגורה

קרויה גם מחלקה סגורה. קשה יותר מהמחלקה פתוחה בגלל ההשגחה הצמודה והטיפול המאסיבי שניתן בה.

[עריכה] מחלקת כרוניים

כל בית חולים קובע לו כמה שנים צריך להישאר בבית החולים בכדי להיחשב "כרוני".

החוסים שהוגדרו ככרוניים מועברים למחלקה מיוחדה שבדרך כלל מלווה בתת מחלקות ובנסיונות לשיקום החוסים והוצאתם מבית החולים בהדרגה אל החיים שבחוץ.

[עריכה] מחלקות יום

שלא כמו שאר המחלקות, ישנם גם מחלקות יום (במילים אחרות - אישפוז יום), שהחוסים בהם מגיעים בבוקר/בצהריים והולכים הביתה בערב. שיטת הטיפול הזאת היא פחות אינטנסיבית מזו שבשאר המחלקות בבתי החולים.

[עריכה] הטיפול במחלקות הפסיכיאטריות השונות

עיקר הטיפולים במחלקות הפסיכיאטריות (בין אם זה באישפוז מלא או באישפוז יום) הוא תרופתי ופסיכוטרפיסתי, מה שאומר שרוב החוסים מקבלים תרופות על בסיס קבוע ופגישות עם מטפל.

הטיפולים האחרים שניתנים בבתי חולים פסיכיאטרים ובמחלקות פסיכיאטריות הם קשירה, הכנסה לחדר הרגעה, וטיפול בנזעי חשמל.

ישנם גם טיפולים שונים המקבילים לריפוי בעיסוק. וזה משתנה בין המחלקות השונות, ישנן מחלקות בעלות פעילויות של ריפוי באומנות, ריפוי בעזרת בעלי חיים וכו'.

[עריכה] התנאים לאישפוז חוסה

כדי שתעלה בכלל השאלה האם לאשפז אדם, צריך קודם כל להביא הוכחות שהוא פוגע בעצמו (פציעה עצמית/אובדנות וכו') או בסובבים אותו בעקבות מחלה נפשית, שאין לו שליטה עליה.

ילד מתחת לגיל 15 אינו רשאי לערער על הוראת אישפוז שניתנת על ידי הפסיכיאטר המחוזי או על ידי ועדה שהוקמה לצורך בדיקת התיק שלו. רק להוריו או לאפוטרופוס עליו ישנה הזכות לערער במצב שכזה על אישפוזו.

נער מעל גיל 15 רשאי לערער על החלטת אישפוז ואף יש לו זכות לעורך דין. אם זכה בערעור, הוא לא יאושפז אך יישאר תחת מעקב. אם נכשל בערעור, יישלח לאישפוז תחת צו בית משפט - אישפוז כפוי.

אם מעונינים לאשפז אדם מבוגר (מעל גיל 18), חייבים להראות הוכחות שהוא סובל ממחלה נפשית שלא מאפשרת לו לעשות את הדברים הבסיסיים, וגורמת לו לפגוע בעצמו או בסובבים לו.

[עריכה] סוגי אשפוז

[עריכה] אשפוז מלא

אשפוז מלא פירושו השארת החוסה בבית החולים/המחלקה הפסיכיאטרית גם בלילה. ברוב המקרים חוסים באשפוז מלא רשאים לצאת הביתה בסופי שבוע או על פי התנהגותם במהלך השהות שלהם.

ברוב האישפוזים המלאים החוסה מופנה למחלקה המתאימה לו (מחלקת נוער, מחלקה סגורה, פתוחה וכו'), ושם הוא מקבל מיטה, ומקום לחפציו (לאחר שעברו בדיקה בכדי להוציא מהישג ידו את החפצים שעלולים לשמש לו כדרך לפגוע בעצמו או בסובבים אותו).

[עריכה] אשפוז יום

החוסים באים בשעה קבועה מידי יום, וחוזרים הביתה בערב.

אשפוז יום הוא בעל השגחה קלילה הרבה יותר מאשפוז מלא, אך כמו באישפוזים אחרים גם באישפוז יום מקבלים פעילויות כגון סוגי ריפוי בעיסוק למיניהם, ניתן גם שם טיפול תרופתי, וטיפול פסיכותרפי (פגישה עם מטפל).