בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
ערך זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיפדיה. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו. |
בית הכנסת הפורטוגזי באמסטרדם הוא בית כנסת של קהילת יוצאי ספרד ופורטוגל, שהיגרו להולנד בעקבות גירוש ספרד, וצאצאיהם. בית הכנסת נבנה לפני למעלה משלוש מאות שנים.
[עריכה] בניית בית הכנסת, שיפוצו ועיצובו
ב-12 בדצמבר 1670 נקנתה האדמה עליה נבנה בית הכנסת הפורטוגזי. בית הכנסת תוכנן על ידי האדריכל אליאס באומן אשר אף פיקח על בנייתו. הבנייה החלה ב- ו' באייר התל"א (17 באפריל 1671). כעבור שנה הופסקה הבנייה למשך כשנתיים בגלל מלחמות ומשבר כלכלי ומדיני. העבודה חודשה ב-27 במאי 1674 ובעשירי בחודש אב בשנת התל"ד (2 באוגוסט 1675) נחנך בית הכנסת בתפילה חגיגית.
מעל הכניסה לבית הכנסת חרוטה כתובת, באותיות עבריות, בה מצוטט פסוק ח' ממזמור ה' בספר תהילים: 'בשנת "ואני ברוב חסדך אבוא ביתך" לפ"ק'. מלבד המשמעות הברורה שיש לתוכן הפסוק בעניין בניית בית הכנסת עצמו, בחלק הראשון של הפסוק אפשר למצוא את שמו של הרב אבואב, הרב הראשי שהגה את רעיון בניית בית הכנסת הפורטוגזי:"...אבוא ביתך"= אבואב. בנוסף, המילה 'ביתך' בגימטריה היא 432 ומרמזת על שנת תל"ב.
בית הכנסת בנוי על כלונסאות עץ העומדים במים, ואפשר לשוט בסירה מתחתיו (למטרות אחזקה בלבד).
מסביב לבית הכנסת נבנו מבנים נמוכים היוצרים מעין חומה. המבנים כוללים את בית הכנסת החורפי (ששימש עד מלחמת העולם השנייה כ"ישיבה"), משרדים, ארכיב, מגורים של עובדי המקום, ספריית "עץ חיים", "מקווה" ובית טהרה. המבנים סוגרים בתוכם חצר פנימית ששימשה חצר משחקים בטוחה ומוגנת לילדי המתפללים.
במהלך השנים עבר בית הכנסת מספר שיפוצים, אך אלו לא פגעו באופיו המיוחד.
א. בין השנים 1852-1854 הוחלפו החלונות ונבנתה כניסה כפולה בעץ.
ב. בין השנים 1955-1959 הסבו את חדר הלמוד של ישיבת "עץ חיים" לבית הכנסת החורפי.
בית הכנסת החורפי מחומם ויש בו תאורה חשמלית. המושבים הועברו אליו מבית הכנסת הספרדי המאוחד (נבנה בשנת 1639), התפילות בבית הכנסת החורפי מתקיימות מ"שבת בראשית" ועד "שבת הגדול" כלומר, משמחת תורה ועד פסח. ביתר ימות השנה מתקיימת התפילה בבית הכנסת הגדול.
בבית הכנסת הגדול אין מזוזה, על פי ההלכה הפסוקה בספר "שולחן ערוך" (יורה דעה ג', 286): במקום שאין ישנים ואין אוכלים, אין צורך במזוזה. ארון הקודש (ההיכל) והבימה (התיבה) מסודרים בבית הכנסת הגדול, על פי המנהג הספרדי האיברי, זה מול זה, כל אחד בקצה אחר של בית הכנסת. הם עשויים מעץ ג'קרנדה (סיגלון) שנתרם על ידי משה קוריאל.
[עריכה] היהודים והקהילה הספרדית בהולנד
בעת גירוש ספרד בשנת 1492 נמלטו חלק מיהודי ספרד לפורטוגל. אולם אף בפורטוגל המשיכו היהודים לסבול את רדיפות האינקוויזיציה וחלקם נאלצו להתנצר. מאה שנה לאחר גירוש ספרד, הגיעו לאמסטרדם צאצאי האנוסים מספרד ופורטוגל. באותה תקופה נלחמה הולנד בספרד, ולכן העדיפו היהודים שבאו מחצי האי איברי, לקרוא את קהילתם "הקהילה הפורטוגזית" ולא הקהילה הספרדית.
החל מהמאה ה- 17, הגיעו להולנד יהודים ממרכז וממזרח אירופה, ובמהרה יסדו קהילה יהודית אשכנזית אשר הייתה לקהילה היהודית הגדולה ביותר באמסטרדם ובהולנד.
במקור היו בהולנד שלוש קהילות ספרדיות:
- קהילת "בית-יעקוב", אשר קיים תיעוד על קיומה כבר בשנת 1610 ומשערים שנוסדה בשנת 1602.
- קהילת "נווה-שלום", שנוסדה בשנת 1608-1612.
- קהילת "בית-ישראל" שנוסדה בשנת 1618.
שלוש קהילות אלו החלו לשתף פעולה בשנת 1622, ובשנת 1639 התאחדו לקהילה אחת שנקראה "תלמוד-תורה", זוהי הקהילה היהודית הפורטוגזית שבאמסטרדם, הקיימת עד היום.
הקהילה היהודית הפורטוגזית תרמה תרומה חשובה להתפתחות התרבותית והכלכלית של הולנד, ואילו הולנד העניקה לה חופש דת, הבולט בייחודו בהיסטוריה היהודית. מהקהילה היהודית הפורטוגזית יצאו רבנים, מלומדים, הוגי-דעות, אמנים, בנקאים, ובעלי עסקים חובקי עולם.
בשנת 1940 בתחילת הכיבוש הגרמני, חיו בהולנד 140 אלף יהודים, מתוכם 120 אלף באמסטרדם. 4,300 מהם היו יהודים ספרדים. במהלך מלחמת העולם השנייה, לא ניזוק בית הכנסת הפורטוגזי. עובדה זו תמוהה מאוד ובהחלט יוצאת דופן בהולנד הכבושה. אחרי המלחמה נותרו בהולנד כ- 20,00 יהודים, מתוכם 800 יהודים ספרדים. כיום חיים בהולנד בין 20,000-25,000 יהודים, מתוכם בין 15,000-20,000 באמסטרדם. הקהילה הפורטוגזית מונה כ-600 חברים, וחבריה, כמו חברי הקהילה האשכנזית, גרים מחוץ למרכז העיר.
