בטי בופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

בטי בופ

בטי בופ (באנגלית: Betty Boop) היא דמות הנפשה שהופיע בסדרת סרטים שהופקו על ידי מקס פליישר והופצו על ידי סרטי פרמאונט.

בשל מיניותה המוחצנת הייתה בטי בופ להיט בשנות ה-30 של המאה ה-20 ונותרה סמל מין עד ימינו.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] שנים מוקדמות

בטי בופ הופיע לראשונה על האקרנים ב-9 באוגוסט 1930 בסרט ההנפשה "הכילים המסוחררים" (Dizzy Dishes) - הסרט השישי בסדרת "סרטי ההנפשה המדובבים" (Talkartoon ) של פליישר.

דמותה נוצרה על ידי האנימטור גרים נטוויק (שעבד גם עבור אולפני וולט דיסני ואולפני אוב איוורקס, והייתה מבוססת על דמותה של הזמרת והשחקנית הלן קיין.

במקור הייתה הדמות דמות של בעל חיים - כלב פודל, דמות שדובבה על ידי שחקניות רבות עד שמיי קווסטל קיבלה את התפקיד בשנת 1931 והמשיכה לדבב את הדמות במשך כל הסידרה.

הדמות השתנתה והפכה אנושית בשנת 1932 בסרט ההנפשה "רותי סמרטוטי" (Any Rags), בהופכו את אוזני הפודל לעגילים ארוכים, ואת פרוותה לתסרוקת מתולתלת.

בסרטים היא נקראה "ננסי לי" (Nancy Lee) או נאן מקגרו (Nan McGrew) - בתפקידים של החברה של גיבור הסרטים בימבו.

בטי הופיעה לראשונה בשם "בטי" בסרט Betty Coed משנת 1931 אולם השם המלא "בטי בופ" הופיע לראשונה בסרט Stopping the Show משנת 1932.

בטי בופ ובימבו בסרט "מיני ומוצ'נקר" משנת 1932.

[עריכה] בטי כסמל מין

אחיו של מקס פליישר - דייב המשיך לפתח את דמותה של בטי, אשר הגיעה לשיא פיתוחה בסרט "מיני ומוצ'ר" משנת 1932.

דמותה של בטי הינה ייחודית בהיותה דמות ההנפשה הראשונה המייצגת אישה מינית. דמויות נשים אחרות היו קיימות באותה תקופה, אולם לא ייצגו נשים כאובייקט כזה (ולרוב היו דמויות של חיות - לדוגמה: מיני מאוס).

בטי בופ התגאתה במיניותה - בלובשה שימלה וביריות. חזה היה מודגש, ולרוב הוצגה עם מחשוף עמוק. במהלך רבים מהסרטים ישנן סצנות בהן דמויות הנפשה אחרות מנסות להציץ לה בעת שהחליפה בגדים. סרט ידוע אחר הינו "אי הבמבו של בטי בופ" (Betty Boop's Bamboo Isle) בו רוקדת בטי את ריקוד ההולה בלבוש ליי עשוי עשב.

יחד עם זאת דאגו המנפישים לשמור על "תמימותה" בשל היות הדמות, רשמית, בת 16 בלבד.

הסרטים היו ייחודיים בשל פס הקול שלהם שכלל מוסיקת ג'אז אשר נוגנה על ידי תזמורות לואיס ארמסטרונג, רודי ואלי ודון רדמן.

בשל ייחודה של הדמות הפכו הסרטים פופולריים ביותר. הזמרת הלן קיין אשר היוותה השראה לדמות תבעה את האולפנים בשל גניבת "דמותה" אולם הפסידה במשפט לאחר שפליישר הוכיח שהביטוי "בופ אופ או דופ" נאמר על ידי זמרות גם לפני הופעותיה של קיין.

בטי בופ לאחר קוד הייז יחד עם הדמות הנרי בסרטי Betty Boop with Henry, the Funiest Living American משנת 1935.

[עריכה] אילופה של בטי הסוררת

מיניותה המודגשת של בטי היא שהביאה לנפילתה. הצנזורה העצמית שהפעילו אולפני השידור על עצמם הפכו את שימלתה לארוכה והעלימו את מחשופה של בטי בשנת 1934. בסרטים המאוחרים הפכה בטי לעקרת בית עם כלב קטן בשם פאדג'י.

האנימטורים ניסו ליצור עניין בסדרה עקב הירידה בפופולריות שלה על ידי ציוות דמויות הנפשה נוספות לבטי. אחת מאותן דמויות - פופאי זכתה בהמשך לסידרה משלה ולהצלחה רבה.

בשנת 1939 הופסקה סדרת הסרטים של בטי.

[עריכה] בטי בופ - החל מאמצע המאה ה-20

עם תחילת שידורי הטלוויזיה בארצות הברית בשנות ה-50, שידורים חוזרים של סרטי בטי בופ הביאו לפופולריות חוזרת של הסדרה.

הסרטים הוצגו שוב בשנות ה-60 וזכו לפופולריות מטעמים של נוסטלגיה. ניסיונות לצבוע את הסדרה (ששודרה במקור בשחור - לבן) זכו לביקורות רבות.

בשנת 1974 יצא לאקרנים סרט המקבץ את הידועים מבין הסרטים של בטי ונקרא The Betty Boop Scandals of 1974 . אוסף נוסף יצא לאקרנים בשנת 1980 בשם Hurray for Betty Boop, כאשר באוסף זה הושם דגש על הסרטים המוקדמים של בטי, בצורתה המינית יותר.

בשנת 1988 הופיעה לראשונה הדמות בסרט חדש - "מי הפליל את רוג'ר רביט". שמועות רמזו על כך שבאחת הסצנות ישנה תמונה אחת של בטי בעירום אולם אין ראיות לשמועה זו, ובדיקה של גירסת הוידאו לא מצאה תמונה זו.

בשנת 1994 נבחר הסרט משנת 1933 "שלגיה" (להבדיל מהסרט של אולפני וולט דיסני משנת 1937 שנקרא "שלגיה ושבעת הגמדים") בה כיכבה בטי בופ להיכלל באוסף הסרטים השמור בספריית הקונגרס.