ארז הלבנון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ארז | |
|---|---|
 |
|
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | צמחים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | אורניים |
| סוג: | ארז |
| מין: | ארז הלבנון |
| שם מדעי | |
 Cedrus libani |
|
ארז הלבנון (שם מדעי: Cedrus libani), מין עץ ארז במשפחת האורניים. ארז הלבנון הוא עץ הררי הגדל בעיקר בקרקע סלעית בגובה של 1800 מטרים. עץ מחטני גדול שאינו גדל בר בארץ ישראל פרט לחרמון. גדל בלבנון בה הוא משמש סמל המדינה. מגיע לגובה של 40 מטר ומאריך ימים. עליו מחטניים, קצרים, נוקשים וערוכים בקבוצות.
ארז הלבנון נחשב לעץ בניה חזק ומעולה. עץ ארז מופיע על דגל לבנון, ובתנ"ך הוא משמש כסמל לעץ חזק, הניגוד המוחלט לעלוב שבצמחים, אזוב הקיר: "וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה... וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר" (מלכים א' ה', ט'-י"ג); "קוֹל יְהוָה, שֹׁבֵר אֲרָזִים; וַיְשַׁבֵּר יְהוָה, אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן" (תהילים כ"ט ה'). ארזי הלבנון אף שמשו את שלמה לבנין בית המקדש הראשון: "הִנֵּה אֲנִי בוֹנֶה-בַּיִת לְשֵׁם יְהוָה אֱלֹהָי... שְׁלַח-לִי עֲצֵי אֲרָזִים בְּרוֹשִׁים וְאַלְגּוּמִּים, מֵהַלְּבָנוֹן" (דברי הימים ב' ב', ג'-ז').
[עריכה] ארז הלבנון בהיסטוריה
משחר ההיסטוריה נודע ערך רב לארזי הלבנון. עמי קדם השתמשו בהם לבנייה ממלכתית מפוארת, לבנייה באתרים מקודשים ולהכנת ארונות קבורה יקרים לקבורת מלכים ואישים רמי מעלה נוספים. הארז נזכר רבות בכתבי עמים שונים.
המצרים הקדמונים הביאו את עצי ארז הלבנון לארצם לשם בנייה מלאכותית. בתעודת פרעה סנפרו מופיע אישור לבואן של ארבעה ספינות עמוסות בעצי ארז למצרים שנשלחו על ידי הפניקים, והשימוש בהם היה בין השאר להתקנת דלתות לארמון.
בדיקת העץ של "ספינת השמש", ספינה קדומה שנתגלתה בגיזה שבמצרים, שנערכה במוזיאון הבריטי, הראתה שהרוב הגדול מכלל קורות הספינה היו של ארז הלבנון. ספינה זו הייתה שייכת לפרעה כאופס (שלט במצרים בשנים 2606-2583 לפנה"ס).
ארון הקבורה של הפרעונית מריט אמון (שלטה במצרים בשנים 1450-1425 לפנה"ס), שנתגלתה בדיר אל בהרי, והנמצא כיום במוזיאון הארכיאולוגי בקהיר, נעשה גם הוא מארז הלבנון.
במקדש מתקופת הברונזה המאוחרת שבתל לכיש, יש שרידי עץ (של ארז הלבנון) רבים של קורות, ששימשו לקירוי וכעמודי תמך לתקרה. גם בכניסה לאולם הראשי נמצאו קורות עץ רבות (ארז הלבנון). שרידי עץ רבים מאוד של ארז הלבנון נמצאו בארמון מתקופת הברונזה התיכונה. שימוש בארזים נתגלה גם במקדש הפלשתי בתל קסילה מהמאה ה-10 לפנה"ס. שימוש ניכר בקורות עצים מארז הלבנון לבנייה נעשה גם בתל משוש שבנגב, הנמצא מזרחית לבאר שבע. מהתקופה הישראלית, נמצאו שרידי עץ מפוחמים של ארז הלבנון. ייתכן שארז הלבנון שימש גם בתעשיית כלים או חפצים מיוחדים.
בתקופה ההרודיאנית נוצלו עצי ארז לבנון לצרכי בנייה ממלכתיים בהרודיון, בקיפרוס ובממשית. גם בעת החדשה, במאה ה-17 נכרתו עצים רבים של ארז הלבנון לצרכי בנייה ושובצו בגגות הבתים של צפת העתיקה.
ארז הלבנון הוא סמל לאומי של לבנון, והוא מופיע על הדגל שלה, דגל לבנון.
