אפקט הצופה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אפקט הצופה במדע הוא מונח לתיאור האופן בו אדם הצופה ומודד אפקט עשוי לשנות את הנצפה על ידו.
במכניקת הקוונטים, אם התוצאה של אירוע לא נצפתה, היא קיימת במצב של סופרפוזיציה, כלומר, נמצאת בכל המצבים בו זמנית. הדוגמה הידועה ביותר לכך היא ניסוי מחשבתי החתול של שרדינגר, שבו החתול אינו חי ואינו מת עד שהוא נצפה — כלומר, עד לצפייה החתול גם חי וגם מת.
במדעי החברה ובשימוש כללי, האפקט מתייחס לאופן שבו אדם משנה את התנהגותו כאשר הוא נצפה על–ידי אחרים. אנשים אינם מתנהגים לרוב באופן רגיל כאשר הם מודעים לכך שהם נצפים.
[עריכה] הטיית הצופה
המונח הטיית הצופה (הטיית הנסיין) במדעי החברה היא שגיאה בניסוי המתקיימת כאשר הצופים מדגישים יתר על המידה את ההתנהגות שהם מצפים לקבל ואינם מבחינים בהתנהגות שאותה אינם מצפים לקבל. דוגמה קלאסית לכך ניתן למצוא במחקרים אנתרופולוגיים, כמו של מרגרט מיד או מלינובסקי, בהם הציפיות והתפישות המוסריות והרעיוניות של הצופים "אותתו" לאורך זמן לנצפים וגרמו להטייה חריפה בתוצאות. בניסויים מדעיים רפואיים, מנסים להתגבר על בעיית הטיית הצופה באמצעות עריכת ניסוי עיוור כפול שבו גם המנסה וגם מושא הניסוי אינם מודעים לתוצאות הרצויות או לאיזה חלק של קבוצת הניסוי הוקצו.
ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.
