אסון מעלות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

קטע עיתון העוסק באסון

אסון מעלות הוא אירוע טרור שהתרחש במעלות ב-15 במאי 1974, ובמסגרתו נרצחו על ידי מחבלים שלושה מתושבי המקום, 22 תלמידים ושלושה מבוגרים שהתארחו בו.

חוליית מחבלים מארגון "החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין" (ארגונו של נאיף חוואתמה) חדרה לישראל מלבנון, נכנסה לבית משפחת כהן במעלות ורצחה את בני הזוג כהן ואת בנם בן ה-4. החוליה השתלטה על בית הספר "נתיב מאיר" במעלות, ולקחה כבני ערובה 105 תלמידים ו-10 מורים מבית הספר התיכון הדתי בצפת, ששהו בבית הספר במסגרת פעילות גדנ"ע. המחבלים דרשו לשחרר 20 מחבריהם הכלואים בישראל, אחרת יהרגו את בני הערובה. מועד פקיעת האולטימטום נקבע לשעה 18:00 באותו יום.

ראשי מערכת הביטחון סברו שאין לסטות מהעיקרון של אי כניעה לפיגוע מיקוח, ולכן הורה שר הביטחון, משה דיין, על חילוץ בני הערובה. רבע שעה לפני פקיעת האולטימטום פרץ כוח של סיירת מטכ"ל לבית הספר על-מנת לחסל את המחבלים. כל המחבלים אכן חוסלו, אך קודם לחיסולם רצחו המחבלים 22 ילדים (בהם אח ואחות) ו-3 מבוגרים מקרב בני הערובה, וכן פצעו 68. גם לכוחות צה"ל נגרמו נפגעים, ובהם הרוג אחד (רב"ט סלויאן זרה).

תוצאותיה הקשות של פעולת החילוץ נבעו מכשלים מבצעיים אחדים:

הצלף שתפקידו היה לפתוח את פעולת החילוץ בחיסול המחבל במסדרון, רק פצע אותו קל.
מפקד החוליה הפורצת, סרן עמירם לוין, טעה בקומה ובכך איבדה החוליה שניות יקרות.
החייל שהיה אמור לטפס על "סולם גנבים" שעשה חברו ולהגיע לחלון החדר שבו התבצרו המחבלים עם בני הערובה, לא ביצע את תפקידו מסיבה שלא הובררה עד היום.

רצף הכשלים גרם לכך שבמשך זמן רב מדי מתחילת פעולת החילוץ היו שלושה מחבלים בחיים ויכלו לטבוח בנערים.

פעולת המחבלים הפכה לאחד האירועים הטראומטיים בתולדות המדינה. במיוחד נחרת בזיכרון תצלום שבו נראה אחד הלוחמים נושא בזרועותיו את אחותו הפצועה.

פעולת טרור זו, יחד עם פעולות נוספות באותה עת, נחשבת לזרז שגרם להקמתם של המשמר האזרחי והימ"מ.