אנדרבורי (אי)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי אנדרבורי או האי אדרבורי (באנגלית: Enderbury Island או Ederbury Island) הוא אטול קטן, בלתי מיושב, הנמצא 63 ק"מ דרום מזרחית לאי קנטון במרכז האוקיינוס השקט במיקום 03°08′ דרום, 171°05′ מערב. האי מהווה חלק מאיי פניקס השייכים לרפובליקת קיריבטי. אורכו של האטול 4.8 ק"מ ורוחבו 1.6 ק"מ. את האטול מקיפות שוניות אלמוגים המגיעות למרחק של בין 60 ל-200 מטרים מחופי האטול. האטול שטוח ועליו צמחייה של שרכים נמוכים ומספר מועט של עצים.
הלגונה של האטול קטנה ביותר.
[עריכה] היסטוריה
האטול התגלה בשנת 1823 עך ידי משלחת צייד לוויתנים, ונקרא על שם סמיואל אנדרבי (Samuel Enderby), הבעלים של חברת צייד הלוויתנים, כאשר השם נכתב בשגיאת כתיב. בשנת 1860 הכריזה ארצות הברית על שליטתה באי מכוח חוק איי הגואנו משנת 1856, והחלה בכריית גואנו.
כריית הגואנו הגיעה לשיאה בשנת 1870 כאשר חברת גואנו הפניקס (Phoenix Guano Company) כרתה בתקופה של 64 יום כמות של 6,000 טונות גואנו. בשנת 1877 עזבה החברה האמריקאית את האי, וחברת כריית גואנו בריטית השתלטה על האי והמשיכה בכריית הגואנו (אולם כרייה זו לא הייתה רווחית בשל הניצול האמריקאי של המרבצים).
בשנת 1938 נשיא ארצות הברית פרנקלין דלנו רוזוולט העביר את האטול (וכן את האי קנטון) לשליטת משרד הפנים של ארצות הברית בשל חשיבותם האסטרטגית, שכן האיים אפשרו חניית ביניים למטוסי חברת פאן אמריקן נתיבי אוויר עולמיים, ובכך איפשרו טיסות לאוסטרליה וניו זילנד. בפועל לא נעשה כל שימוש באי למטרה זו.
ב-1938 התיישבו באי ארבעה מתיישבים במטרה להבטיח את השליטה האמריקאית באי, אולם בשנת 1939 הסכימו הממלכה המאוחדת וארצות הברית על חלוקת השליטה באי. ב-1942, בשל מלחמת העולם השנייה, פונו המתיישבים והבניינים באי נהרסו על מנת שלא יעשה בהם שימוש על ידי צבא יפן.
