אמה (מידת אורך)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אַמָה יחידת מידה קדומה לאורך, שמוזכרת במקרא ומקורה במצרים העתיקה. היא שאולה מאורכה של היד משורש כף היד ועד המרפק.
במצרים היו שתי מידות אורך של אמה. אמה קצרה ואמה ארוכה.
לפי פרשנות חז"ל האמה מידתה 6 טפחים או 24 אגודלים. עם זאת, יש במקורות גם אמה קצרה של 5 טפחים. בהלכה בת זמננו, יש מחלוקת באורך האמה בין הגר"ח נאה (48 סנטימטר) לבין החזון אי"ש (57.6 סנטימטר). ישנם המנסים להסיק על אורך האמה מממצאים ארכיאולוגיים והדעות נעות בין 43-60 סנטימטרים. למשל, מהממצאים של שרידי השערים של הר הבית והשוואתם לגודל השערים המצוינים במשנה במסכת מידות, ישנם המסיקים שהאמה היא באורך של 56 סנטימטרים.
על פי המידות הנהוגות כיום בחוק הישראלי, יש חלוקה באמה, בין מידת אריג שאורכה 67.76 סנטימטרים, לבין מידת קרקע שאורכה 75.80 סנטימטרים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על פקודת המשקולות והמידות, 1947 אתר משרד התעשיה והמסחר
- מידות ושיעורי תורה, אתר דעת
