אלים אולימפיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

במיתולוגיה היוונית, האלים האולימפיים הם שניים-עשר האלים הראשיים, אשר שולטים בעולם. הם נקראים כך, משום שמשכנם ממוקם על הר האולימפוס, הגבוה שבהרי יוון. האלים האולימפיים שונים מהאלים הכתוניים (אלי הארץ) באופיים, בדרך פולחנם וביחסו של האדם אליהם.

לא כל האלים האולימפיים הם יווניים במוצאם, ולא לכולם שמות יווניים מקוריים. לחלק מן האלים נשתמר הפולחן הקדם-יווני, ואת חלקם עבדו בצורות אחרות. יותר מאוחר, הרומאים אימצו את תרבות יוון, ויחד עמה גם את אלי האולימפוס, על כל המיתוסים הקשורים בהם, אך שינו את שמותיהם. כך למשל, את שמו של האל זאוס שינו ל"יופיטר".

באומנות אפשר לזהות את דמויות האלים השונים על-פי סמלים מקובלים שהיו ידועים לכל - לבוש, חיה או חפץ שנחשבו לסמליהם האישיים. האלים הופיעו לעיני בני האדם בגלגולי צורה ובתחפושות שונות.

[עריכה] חיי האלים

בהר האולימפוס, האלים אוהבים, רבים ומשלימים, ממש כמו בני אדם. דרך חייהם של האלים מתוארת במיתוסים ודומה מאוד לזו של האצולה בקרב הלוחמים. הם שומרים על חיי נצח בעזרת מזון האלים - האמברוזיה ומשקה האלים - הנקטר.

חברת האלים מאורגנת כמו מדינה שבה לכל אל יש תחום לו הוא אחראי. כמה מהאלים הפחותים יותר ברמה או בדרגה כפופים לאלים הגדולים, לפעמים מכיוון שהם ילדיהם, אך כל האלים נמצאים תחת זאוס שהוא "אבי האלים והאנשים", וזאת מכמה סיבות:

• הוא החזק שבאלים.
• הוא אביהם של רוב האלים.
• הוא הנהיג את האלים במלחמה נגד הטיטאנים.
• הוא הוכר והוסכם כראש האלים.

[עריכה] פולחן האלים האולימפיים

היוונים התייחסו אל האלים האולימפיים כאל אצילים שאפשר לנהל עימם משא ומתן: בני האדם כיבדו את האל, קיימו את פולחנו והקריבו לו קרבנות, וציפו לתמורה מן האל; כשביקשו דבר מה מהאל, הזכירו לו שהקריבו לו קרבנות והגישו לו מתנות.

לאלים האולימפיים העלו קורבנות בהירים בצבעם, ואלה נשחטו כשצווארם מופנה לשמיים. העלאת קורבן לאל אולימפי נחשבה ליום חג לאומי, כסעודה משותפת לאל ולמקריב גם יחד. את החלקים האכילים של הקורבן היה אוכל המקריב, ואילו את שאר החלקים הלא אכילים היו שורפים באש לכבוד האל.

על בני האדם היה לבחור את הבהמות המשובחות ביותר בשביל הקורבן. לפי המסופר במיתולוגיה, כאשר חס מינוס מלך כרתים על הפר הלבן המשובח ששלח לו האל פוסידון בשביל הקורבן, והקריב לו פר רגיל במקומו, זעם פוסידון; וכעונש, אשתו של מינוס ילדה יצור מפלצתי- המינוטאור.

[עריכה] רשימת אלי האולימפוס

להלן שניים עשר אלי האולימפוס. בסוגריים מופיע השם הרומי של כל אל.

1. זאוס (יופיטר), ראש המשפחה, אל השמים ואדון האלים. בנו של הטיטאן קרונוס וריה.
2. פוסידון (נפטון), אחי זאוס. אל הים ורעידות האדמה.
3. האדס (פלוטו), אחי זאוס. אל השאול ואדון המתים.
4. הרה (יונו), אשת זאוס. אלת הנישואין והמשפחה.
5. ארס (מארס), בן זאוס והרה. אל המלחמה.
6. אתנה (מינרוה), בתו של זאוס. אלת החוכמה, המדעים והמלחמה. כמו כן, האלה המגינה על העיר אתונה, הנקראת על שמה.
7. אפולון (אפולו), בנם של זאוס וליטו. אל השמש, האור, המוזיקה והאומנות.
8. ארטמיס (דיאנה), תאומתו של אפולון. אלת הירח והציד.
9. אפרודיטה (ונוס)- אלת היופי והאהבה, אשתו של הפייסטוס. נוצרה מתוך אבר מינו הכרות של אורנוס, אשר הושלך לים.
10. הרמס (מרקוריוס), בנם של זאוס ומאיה בת אטלס. שליח האלים, אל הסוחרים והרופאים, וגם מגן הגנבים.
11. הפייסטוס (וולקן) , בנם של זאוס והרה ובעלה של אפרודיטה. אל הנפחים וחרשי הברזל.
12. דיוניסוס (בכחוס)- אל היין.