אינטרפרון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

האינטרפרונים הם חלבונים המופרשים מתאים בתגובה לחדירה של גורמים פולשניים כגון וירוסים, חיידקים, פרזיטים או בתגובה להפיכת התא לסרטני. האינטרפרונים שייכים למשפחה גדולה של מולקולות סיגנל גליקופרוטאינים במערכת החיסון הקרויים ציטוקינים.

[עריכה] סוגי אינטרפרונים בבני אדם

בבני אדם ניתן למצוא שלושה סוגים עיקריים של אינטרפרונים :

• אינטרפרון מסוג I - אלה 14 איזופורמים מטיפוס אלפא ואיזופורמים בודדים מטיפוסים בטא, אומגא, אפסילון וקפא. הומולוגים לאינטרפרונים אלה מופיעים ברוב היונקים, הציפורים והדגים. כל האינטרפרונים הללו קושרים רצפטור בדופן התא הידוע כ-IFNAR. קישור זה מפעיל שרשרת של העברת איתות בתא הידועה כJAK-STAT.
• אינטרפרון מסוג II - קבוצה זו כוללת את אינטרפרון גמא.
• אינטרפרון מסוג III - חלבון חדש שהתגלה לאחרונה, הכולל את אינטרפרון למבדא על 3 האיזופורמים שלו.

[עריכה] ייצור אינטרפרונים בתאים

אינטרפרון אלפא ובטא מיוצרים על ידי רוב סוגי התאים בגוף כתוצאה ממצבי עקה שבהם נמצאים תאים אלו, אינטרפרונים אלו הם הגורמים החשובים בתגובה החיסונית לזיהום ויראלי על ידי הפעלת המקרופאג'ים ותאי NK. אינטרפרון אלפא פעיל גם נגד גידולים סרטניים.

בניגוד לאנטרפרון אלפא ובטא המופרשים מרוב תאי הגוף ומשפיעים באופן מקומי על הרקמה, אינטרפרון גמא מופרש רק מתאי מערכת החיסון- מסוג תאי T מסייעים ותאי NK. אינטרפרון גמא מופרש למחזור הדם, שם הוא מגייס ומפעיל תאים שונים במערכת החיסון, בייחוד תאי T מסייעים מסוג 1 , תאי T הורגים, תאים מציגי אנטיגן ומקרופג'ים. תפקיד זה הופך אותו למרכיב חשוב בתהליכים דלקתיים רבים, בכללם התמודדות הגוף עם וירוסים, חיידקים, טפילים ותאים ממאירים. פעולת יתר של הציטוקין עלולה לגרום למחלות אוטואימוניות.

[עריכה] שימושים רפואיים של אינטרפרונים

השימוש הרפואי באינטרפרון היה לא מציאותי עד 1980, השנה שבה גן האינטרפרון הוחדר בהצלחה לחיידק באמצעות רקומבינציה של דנ"א, התקדמות שאפשרה לגדל ולבודד אינטרפרון מתרביות חיידקים.

מספר טיפולים המשתמשים באינטרפרון מסוגים שונים אושרו בבני אדם, כולל שימוש כנגד מספר סוגים של סרטן בכללם מלנומה, סרטן הריאה, קפוסי סרקומה. מנגנון הפעולה של אינטפרון אלפא הוא הפעלת המערכת החיסונית על מנת לאפשר לה לתקוף את הגידול הסרטני. בדרך כלל מוגבר האפקט האנטי סרטני של האינטרפרון אם הוא מלווה בחיסון על ידי אנטיגן המצוי על פני הגידול הסרטני כגון gp100 במלנומה. הבעיה בטיפול היא שהחדרת אינטרפרון עשויה להוביל לתופעות לוואי חמורות.

ב-1991 אישר מנהל התרופות האמריקני את השימוש באינטרפרון כנגד דלקת כבד נגיפית מסוג C. כיום מאושרות מספר צורות של אינטרפרון אלפא כתרופות נגד דלקת כבד נגיפית זו. יש לציין שטיפול זה אינו יעיל מספיק ומביא לתופעות לוואי, ולכן המדענים אינם חדלים לחפש חלופות לשימוש באינטרפרון כנגד מחלה זו. יעילות האינטרפרון במקרה זה היא כ־50%. ישנן עדויות מסוימות שטיפול באינטרפרון מיד אחרי ההדבקה עשוי להעלים לחלוטין את דלקת הכבד, אך בשל חוסר הסימפטומים של המחלה, גילויה בזמן אינו מעשי לרוב. קיימות וריאציות תרופתיות המשלבות את אינטרפרון אלפא עם פוליאתילן גליקול וכך גורמות לו להישאר זמן רב יותר בגוף. כך ניתן להזריק את התרופה פעם בשבוע במקום שלוש פעמים בשבוע. בשימוש יחד עם תרופה אנטי-ויראלי נוספת - ריברוין, נגד זנים מסוימים של דלקת כבד נגיפית C, ניתן להגיע ל־75% הצלחה.

אינטרפרון אלפא-b משמש גם כתרופה נגד לוקמיה של תאים שעירים, לויקמיה מילואידית כרונית ובמילומה נפוצה.

באינטרפרון בטא נעשה כיום שימוש נרחב להאטת קצב ההידרדרות בחולי טרשת נפוצה.