איכות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איכות הינה רמת המושלמות המיוחסת למוצר או תהליך. כמו-כן, היא ניתנת להגדרה כהתאמה לדרישות העומדות במבחן מפרט המוצר והתאמתו לצרכים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מהו מוצר איכותי
למוצר איכותי שתי פרשנויות:
- סובייקטיבי – התלוי בעיני המתבונן, כתוצאה מתפיסת המוצר בתודעתו ממניעים פסיכולוגיים.
- אובייקטיבי – נקבע על ידי תקן רשמי, שיעור העמידה במפרט הטכני (על-פי ההגדרה).
בשנים האחרונות המונח "איכות" פרץ מהתחום המצומצם של תיכון וייצור תעשייתיים לתחומי השירות במובן הרחב ביותר, החל מחינוך, דרך שירותים פיננסיים, שירותי תוכנה ותעשיית המדע (SQA) וכלה בשירותים ובמוסדות רפואיים.
[עריכה] איכות בתעשייה
האיכות בתעשיית תופשת מגוון רחב של נושאים הכוללים שיטות לשיפור וייעול תהליכים ושירותים. בין השיטות המיושמות ניתן למצוא את השיטה לניהול איכות כוללני (TQM), "אפס תקלות", שיטת "שש סיגמא", "מעגלי האיכות", תקני האיכות ועוד.
האישים אשר הניחו את אבני היסוד בהנחת התשתית המדעית לאיכות היו:
- פרדריק טיילור, אשר שילב רעיונות של יעילות בתהליך יחד עם מטרת הארגון- לספק תועלת הן להנהלה והן לעובדים.
- ג'ורג' ראדפורד, הראשון שהתייחס לאיכות כאל מקצוע מדעי, ופיתח את התפיסה כי, איכות היא מענה על צורכי הלקוח והגברת התפוקה ביעילות כלכלית. הוא גם הבין את האיכות כאחידות בתכונות המוצרים, וטבע לראשונה את המושג "בקרת איכות". ראדפורד ראה את האיכות כתפקוד הנדרש בכל מגזרי הארגון, כולל הצורך בתיאום בין-מחלקתי בנושאי האיכות והבין, שיש לשתף את מתכנני המוצר בתכן לאיכות כבר בתחילת תהליך הפיתוח.
- וולטר שוהארט, סיפק כלים מתמטיים-סטטיסטיים לבקרת ההשתנות בתהליכי ייצור וכמו-גם בתהליכי שירות. תלמידו, ויליאם אדוארדס דמינג ביסס את הסטטיסטיקה כיסוד לבקרת איכות ושילב בה עקרונות ניהוליים וכלים התנהגותיים אותם למד מהסוציולוג אלטון מאיו.
תחום האיכות בתעשייה צבר תנופה אדירה בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה. אדריכלי השינוי בגישה היו פיל קרוסבי ודמינג, שביצעו מהפכה בשיפור תהליכי ייצור ויעולם אשר הביאו לתנופה אדירה בכלכלה ובפריון העבודה.
[עריכה] שמונת ממדי האיכות בייצור תעשייתי
- ביצועים – מתייחס לסך כל פעולות המוצר בהתאם למאפייניו. לדוגמה, במכונית ממד זה יתייחס למקדם ההאצה, מהירות מרבית, מרחק בלימה וכדומה.
- מאפיינים – מתייחס למאפיינים המיוחדים והאפשרויות שתוכננו על-ידי המעצב או היצרן, על מנת להבדיל את המוצר ממתחריו. לדוגמה, בטלוויזיות יכול ממד זה לכלול גודל מסך, יכולת לצפות בשני ערוצים במקביל ועוד.
- תכונות אסטטיות – מתייחס למראה המוצר, צורתו וצבעו.
- התאמה – זהו מדד הכולל הן את ביצועי המוצר והן את המראה שלו כפי שנקבעו מראש. לדוגמה, תוצאת גימור הפח במכונית.
- אמינות – משמעותה, שהמוצר תמיד יהיה זמין ללקוח והוא יאריך ימים לפני כשל כלשהו.
- עמידות – אם המוצר ומרכיביו מחזיקים מעמד לאורך זמן למרות שנעשה בו שימוש רב, הוא מכונה בעל עמידות.
- שימושיות – כמה המוצר ידידותי למשתמש וקל לתפעול.
- הבחנה באיכות – זהו מונח סובייקטיבי ולא מוחשי, שכולל את ציפיות הלקוח בנוגע למפרט המוצר ותועלותיו.
[עריכה] איכות במוזיקה
במוזיקה, האיכות מתייחסת בעיקרה לגוון הקול של כלי מוזיקלי, אך גם לדינמיקה ולתבנית המוזיקלית של כל חלק ביצירה.
[עריכה] איכות בתורת ההיגוי
בתורת ההיגוי (פונטיקה), האיכות מתייחסת לדיוק של תנועות ולתכונות בכתיבה.
[עריכה] איכות בפילוסופיה
רוברט מ. פירסיג בוחן בספרו "זן ואומנות אחזקת האופנוע" (Zen and the Art of Motorcycle Maintenance) את ההיבטים השונים של האיכות בפילוסופיה. כמו-כן, הוא בוחן את יחסי-הגומלין, שבין איכות קלסית לאיכות ריגשית תוך כדי יישוב שתי נקודות המבט הללו והבנה מעמיקה של היחסים ביניהם.
בהקשר זה, שתי ההיבטים עוסקים במקביל ובצורה גסה הן בגורמים האסטטיים והן בגורמים הפרקטיים. ההבחנה באה לידי ביטוי בזויות הראיה הסוביקטבים-אוביקטייבים ודו-השיח ביניהם בתוצאה, שהיא אינה דואלית בצורה מוחלטת.
[עריכה] לקריאה נוספת
Groover, M.P., Automation, Production Systems and Computer-Integrated Manufacturing, 2nd Ed, Prentice-Hall, 2001.
