איגור קורצ'טוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לך הודעות חדשות (השווה לגרסה הקודמת).

איגור קורצ'טוב. בתמונה נראה זקנו המפורסם ועיטור גיבור ברית המועצות שלו

איגור וסילייביץ' קורצ'טוב (ברוסית: И́горь Васи́льевич Курча́тов) ‏ (8 בינואר 1903 - 7 בפברואר 1960) היה פיזיקאי רוסי סובייטי, אבי פצצת האטום הסובייטית.

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

קורצ'טוב נולד בסימסקי זאבוד, גוברניית אופה (כיום העיר סים בצ'ליאבינסק אובלאסט). הוא למד פיזיקה באוניברסיטת קרים ובניית אוניות במכון הפוליטכני של פטרוגרד. בשנת 1925 עבר למכון הפיזיקו-טכני באותה עיר שם חקר סוגיות ברדיואקטיביות בהנחיית אברם פדורוביץ' יופה. ב-1932 הוקצה לו מימון לצוות מחקר גרעיני משלו, והוא בנה את הציקלוטרון הסובייטי הראשון ב-21 בספטמבר 1939.

קורצ'טוב ותלמידו גאורגי פליורוב גילו את העקרונות הבסיסיים של תגובת השרשרת של האורניום ואת עקרונות הפעולה של כור גרעיני בשנות השלושים. ב-1942 העריך קורצ'טוב כי "בביקוע הגרעינים של קילוגרם אחד של אורניום תשתחרר אנרגיה השווה לפחות לפיצוץ 20,000 טונות חומר נפץ".

כאשר פרצה המלחמה בין ברית המועצות וגרמניה ב-1941, הסב קורצ'טוב את מחקרו לתחום הגנת הספינות ממוקשים מגנטיים ולחקר שריון לטנקים. בשנת 1943 השיג האן קה וה דה עותק מדו"ח בריטי סודי שדן באפשרות פיתוח נשק אטומי, מה שהביא את סטלין להחלטה לפתח נשק כזה גם כן. יופה המליץ על קורצ'טוב למולוטוב וקורצ'טוב מונה לראש התוכנית לפיתוח פצצת אטום לברית המועצות.

פרויקט פצצת האטום הסובייטית תועדף ברמה נמוכה למדי עד אשר מידע מהמרגל קלאוס פוקס ותוצאות הפצצת הירושימה ונגסקי המריצו את סטלין לפעולה. הוא הורה לקורצ'טוב להכין פצצה עד 1948, ומינה את לברנטי בריה כמנהלו הישיר. העיר סארוב בגורקי אובלאסט (כיום ניז'ני נובגורוד אובלאסט) הוכפפה לפרויקט הפצצה, שמה שונה ל"ארזמאס-16" והיא הפכה למתחם סגור בו שוכנו הפיזיקאים הבכירים שעסקו בפיתוח הפצצה, כיולי בוריסוביץ' חריטון ויעקב בוריסוביץ' זלדוביץ'.

הרוסים נעזרו במקורות מודיעיניים שהשיגו מידע מהמערב, אך קורצ'טוב ובריה התעקשו על מחקר מהבסיס, תוך שימוש ספקני במידע המודיעיני לאישוש מסקנות חוקריהם. ב-29 באוגוסט 1949 פוצץ הצוות את מתקן "ברק ראשון" שהיה פצצת ביקוע פלוטוניום בסמיפלאטינסק. קורצ'טוב סיפר לאחר מכן כי תחושתו העיקרית הייתה הקלה, שכן לא היה לו ספק כי סטלין היה מוציאו להורג במידה ונכשל הניסוי.

קורצ'טוב היה מעורב גם בפרויקט פיתוח פצצת המימן הסובייטית, אך לאחר מכן התמקד בפיתוח אנרגיה אטומית למטרות אזרחיות והתנגד לניסויים גרעיניים.

במהלך עבודתו על פצצת האטום הסובייטית נשבע קורצ'טוב שלא לגלח את זקנו עד אשר ישיג הצלחה. הוא המשיך לגדל זקן, שעוצב לרוב בתספורות מיוחדות ואקסצנטריות, גם לאחר מכן, מה שהפך לאות ההיכר שלו.

קורצ'טוב מת במוסקבה ב-1960 משבץ מוחי.

מקור: http://he.wikipedia.org../../../%D7%90/%D7%99/%D7%92/%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A6%27%D7%98%D7%95%D7%91.html

קטגוריות: פיזיקאים | מדענים רוסים